Salmi 13

BIBBIA MARTINI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Salmo di David. Disse lo insensato in cuor suo: Iddio non è. Si sono corrotti, e sono divenuti abominevoli ne' loro alletti: non v'ha, chi faccia il bene, non v'ha neppur uno.	1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד
2 Il Signore dal cielo gittò lo sguardo sui figliuoli degli uomini per vedere se siavi chi abbia intelletto, o chi cerchi Dio.	2 עַד־אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד־אָנָה ׀ תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי
3 Tutti sono usciti di strada, son divenuti egualmente inutili: non havvi chi faccia il bene, non ve n'ha nemmen uno. La loro gola è un aperto sepolcro, colle loro lingue tessono inganni, veleno d'aspidi chiudon le loro labbra. La bocca de' quali è ripiena di maledizione, e di amarezza: i loro piedi veloci a spargere il sangue. Nelle loro vie è afflizione, e calamità, e non han conosciuta la via della pace, non è dinanzi a' loro occhi il timore di Dio.	3 עַד־אָנָה אָשִׁית עֵצֹות בְּנַפְשִׁי יָגֹון בִּלְבָבִי יֹומָם עַד־אָנָה ׀ יָרוּם אֹיְבִי עָלָי
4 Non se n'avvedranno eglino tutti coloro, i quali fan loro mestiere dell'iniquità, coloro che divorano il popol mio, come un pezzo di pane?	4 הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן־אִישַׁן הַמָּוֶת
5 Non hanno invocato il Signore: ivi tremarono di paura, dove non era timore.	5 פֶּן־יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמֹּוט
6 Perché il Signore sta colla stirpe de' giusti: voi vi faceste belle de' consigli del povero, perché il Signore è la sua speranza.	6 וַאֲנִי ׀ בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי
7 Chi darà da Sionne la salute di Israele? quando il Signore ritornerà il suo popolo dalla schiavitù, esulterà Giacobbe, e sarà in allegrezza Israele.	7 עַל־כֵּן כָּל־יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־לְבַב אֱנֹושׁ יִמָּס
	8 וְנִבְהָלוּ ׀ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיֹּולֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם
	9 הִנֵּה יֹום־יְהוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרֹון אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה
	10 כִּי־כֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אֹורָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתֹו וְיָרֵחַ לֹא־יַגִּיהַ אֹורֹו
	11 וּפָקַדְתִּי עַל־תֵּבֵל רָעָה וְעַל־רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל
	12 אֹוקִיר אֱנֹושׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אֹופִיר
	13 עַל־כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקֹומָהּ בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות וּבְיֹום חֲרֹון אַפֹּו
	14 וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל־עַמֹּו יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל־אַרְצֹו יָנוּסוּ
	15 כָּל־הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל־הַנִּסְפֶּה יִפֹּול בֶּחָרֶב
	16 וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם [תִּשָּׁגַלְנָה כ] (תִּשָּׁכַבְנָה׃ ק)
	17 הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת־מָדָי אֲשֶׁר־כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ־בֹו
	18 וּקְשָׁתֹות נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי־בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל־בָּנִים לֹא־תָחוּס עֵינָם
	19 וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכֹות תִּפְאֶרֶת גְּאֹון כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה
	20 לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דֹּור וָדֹור וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם
	21 וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנֹות יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ־שָׁם
	22 וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנֹותָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרֹוב לָבֹוא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ