Salmi 147

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ALLELUIA. Laudate Dominum, quoniam bonum est psallere Deo nostro, quoniam iucundum est celebrare laudem.	1 הַלְלוּ יָהּ ׀ כִּי־טֹוב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה
2 Aedificans Ierusalem Dominus, dispersos Israelis congregabit.	2 בֹּונֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס
3 Qui sanat contritos corde et alligat plagas eorum;	3 הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבֹותָם
4 qui numerat multitudinem stellarum et omnibus eis nomina vocat.	4 מֹונֶה מִסְפָּר לַכֹּוכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמֹות יִקְרָא
5 Magnus Dominus noster et magnus virtute, sapientiae eius non est numerus.	5 גָּדֹול אֲדֹונֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתֹו אֵין מִסְפָּר
6 Sustentat mansuetos Dominus, humilians autem peccatores usque ad terram.	6 מְעֹודֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ
7 Praecinite Domino in confessione, psallite Deo nostro in cithara.	7 עֱנוּ לַיהוָה בְּתֹודָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנֹּור
8 Qui operit caelum nubibus et parat terrae pluviam. Qui producit in montibus fenum et herbam servituti hominum.	8 הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר
9 Qui dat iumentis escam ipsorum et pullis corvorum invocantibus eum.	9 נֹותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ
10 Non in fortitudine equi delectatur, nec in tibiis viri beneplacitum est ei.	10 לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשֹׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה
11 Beneplacitum est Domino super timentes eum et in eis, qui sperant super misericordia eius.	11 רֹוצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו
12 Lauda, Ierusalem, Dominum; collauda Deum tuum, Sion.	12 שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון
13 Quoniam confortavit seras portarum tuarum, benedixit filiis tuis in te.	13 כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ
14 Qui ponit fines tuos pacem et adipe frumenti satiat te.	14 הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלֹום חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ
15 Qui emittit eloquium suum terrae, velociter currit verbum eius.	15 הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתֹו אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֹו
16 Qui dat nivem sicut lanam, pruinam sicut cinerem spargit.	16 הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפֹור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר
17 Mittit crystallum suam sicut buccellas; ante faciem frigoris eius quis sustinebit?	17 מַשְׁלִיךְ קַרְחֹו כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתֹו מִי יַעֲמֹד
18 Emittet verbum suum et liquefaciet ea, flabit spiritus eius, et fluent aquae.	18 יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחֹו יִזְּלוּ־מָיִם
19 Qui annuntiat verbum suum Iacob, iustitias et iudicia sua Israel.	19 מַגִּיד [דְּבָרֹו כ] (דְּבָרָיו ק) לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל
20 Non fecit taliter omni nationi et iudicia sua non manifestavit eis. ALLELUIA.	20 לֹא עָשָׂה כֵן ׀ לְכָל־גֹּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ