Giobbe 16

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Respondens autem Iob dixit:	1 ויען איוב ויאמר
2 “ Audivi frequenter talia! onsolatores molesti omnes vos estis.	2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
3 Numquid habebunt finem verba ventosa, aut quid te exacerbat, ut respondeas?	3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה
4 Poteram et ego similia vestri loqui, si esset anima vestra pro anima mea! Concinnarem super vos sermones et moverem caput meum super vos.	4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
5 Roborarem vos ore meo et motum labiorum meorum non cohiberem.	5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך
6 Si locutus fuero, non quiescet dolor meus et, si tacuero, non recedet a me;	6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך
7 nunc autem defatigavit me dolor meus, et tu vastasti omnem coetum meum.	7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי
8 Rugae meae testimonium dicunt contra me; et suscitatur falsiloquus adversus faciem meam contradicens mihi,	8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
9 Ira eius discerpsit me et adversata est mihi, et infremuit contra me dentibus suis. Hostis meus acuit oculos suos in me.	9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי
10 Aperuerunt super me ora sua et exprobrantes percusserunt maxillam meam, simul conferti contra me.	10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
11 Concludit me Deus apud iniquum et manibus impiorum me tradit.	11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני
12 Ego, ille quondam tranquillus, repente contritus sum. Tenuit cervicem meam, confregit me et posuit me sibi quasi in signum.	12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
13 Circumdedit me lanceis suis, scidit lumbos meos, non pepercit et effudit in terra iecur meum.	13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי
14 Dirupit me rumpens et diruens, irruit in me quasi gigas.	14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור
15 Saccum consui super cutem meam et dimisi in terram cornu meum.	15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
16 Facies mea rubuit a fletu, et palpebrae meae caligaverunt;	16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות
17 attamen absque iniquitate manus meae, cum haberem mundas preces.	17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה
18 Terra, ne operias sanguinem meum, neque inveniat in te locum latendi clamor meus.	18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי
19 Ecce enim in caelo testis meus, et conscius meus in excelsis.	19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים
20 Interpretes mei sunt cogitationes meae: ad Deum stillat oculus meus.	20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני
21 Atque utinam sic iudicaretur vir cum Deo, sicut iudicatur filius hominis cum collega suo.	21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו
22 Ecce enim breves anni transeunt, et semitam, per quam non revertar, ambulo.	22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך