Psalmi 2

VULGATA	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Quare fremuerunt gentes, et populi meditati sunt inania ?	1 לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִםוּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
2 Astiterunt reges terræ, et principes convenerunt in unum adversus Dominum, et adversus christum ejus.	2 יִתְיַצְּבוּ ׀ מַלְכֵי־אֶרֶץוְרוֹזְנִים נֽוֹסְדוּ־יָחַדעַל־יְהֹוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃
3 Dirumpamus vincula eorum, et projiciamus a nobis jugum ipsorum.	3 נְֽנַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵימוֹוְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃
4 Qui habitat in cælis irridebit eos, et Dominus subsannabit eos.	4 יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָקאֲדֹנָי יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
5 Tunc loquetur ad eos in ira sua, et in furore suo conturbabit eos.	5 אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹוּֽבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃
6 Ego autem constitutus sum rex ab eo super Sion, montem sanctum ejus, prædicans præceptum ejus.	6 וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּיעַל־צִיּוֹן הַר־קׇדְשִֽׁי׃
7 Dominus dixit ad me : Filius meus es tu ; ego hodie genui te.	7 אֲסַפְּרָה אֶֽל חֹקיְֽהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּהאֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
8 Postula a me, et dabo tibi gentes hæreditatem tuam, et possessionem tuam terminos terræ.	8 שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָוַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
9 Reges eos in virga ferrea, et tamquam vas figuli confringes eos.	9 תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶלכִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵֽם׃
10 Et nunc, reges, intelligite ; erudimini, qui judicatis terram.	10 וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּהִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָֽרֶץ׃
11 Servite Domino in timore, et exsultate ei cum tremore.	11 עִבְדוּ אֶת־יְהֹוָה בְּיִרְאָהוְגִילוּ בִּרְעָדָֽה׃
12 Apprehendite disciplinam, nequando irascatur Dominus, et pereatis de via justa.	12 נַשְּׁקוּ־בַרפֶּן־יֶאֱנַף ׀ וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְכִּֽי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹאַשְׁרֵי כׇּל־חוֹסֵי בֽוֹ׃
13 Cum exarserit in brevi ira ejus, beati omnes qui confidunt in eo.