Jó 9

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Nova Vulgata Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Et respondens Iob ait:
1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃
2 “ Vere scio quod ita sit,
et quomodo iustificabitur homo compositus Deo?
2 אׇמְנָם יָדַעְתִּי כִי־כֵןוּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵֽל׃
3 Si voluerit contendere cum eo,
non poterit ei respondere unum pro mille.
3 אִם־יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹלֹֽא־יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי־אָֽלֶף׃
4 Sapiens corde est et fortis robore;
quis restitit ei, et pacem habuit?
4 חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַמִֽי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָֽם׃
5 Qui transtulit montes, et nescierunt hi, quos subvertit in furore suo.
5 הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּאֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּֽוֹ׃
6 Qui commovet terram de loco suo,
et columnae eius concutiuntur.
6 הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּוְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצֽוּן׃
7 Qui praecipit soli, et non oritur,
et stellas claudit quasi sub signaculo.
7 הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָחוּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּֽם׃
8 Qui extendit caelos solus
et graditur super fluctus maris.
8 נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹוְדוֹרֵךְ עַל־בׇּמֳתֵי יָֽם׃
9 Qui facit Arcturum et Oriona
et Hyadas et interiora austri.
9 עֹֽשֶׂה־עָשׁ כְּסִיל וְכִימָהוְחַדְרֵי תֵמָֽן׃
10 Qui facit magna et incomprehensibilia
et mirabilia, quorum non est numerus.
10 עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶרוְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃
11 Si venerit ad me, non videbo eum;
si abierit, non intellegam.
11 הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶהוְיַחֲלֹף וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃
12 Si repente arripiet, quis eum impediet?
Vel quis dicere potest: “Quid facis?”.
12 הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּמִי־יֹאמַר אֵלָיו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃
13 Deus non retinet iram suam,
et sub eo curvantur auxilia Rahab.		13 אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹתַּחְתָּו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָֽהַב׃
14 Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei
et loquar delectis verbis cum eo?
14 אַף כִּֽי־אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּאֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּֽוֹ׃
15 Quia, etiamsi iustus essem, non responderem,
sed meum iudicem deprecarer;
15 אֲשֶׁר אִם־צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶהלִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּֽן׃
16 et, cum invocantem exaudierit me,
non credam quod audierit vocem meam.
16 אִם־קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵנִילֹֽא־אַאֲמִין כִּֽי־יַאֲזִין קוֹלִֽי׃
17 In turbine enim conteret me
et multiplicabit vulnera mea etiam sine causa.
17 אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִיוְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּֽם׃
18 Non concedit requiescere spiritum meum
et implet me amaritudinibus.
18 לֹֽא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִיכִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִֽים׃
19 Si fortitudo quaeritur, robustissimus est;
si iudicium, quis eum arcesserit?
19 אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּהוְאִם־לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵֽנִי׃
20 Si iustificare me voluero, os meum condemnabit me;
si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
20 אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִיתׇּֽם־אָנִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃
21 Etiamsi simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea,
et contemnam vitam meam.
21 תׇּֽם־אָנִי לֹֽא־אֵדַע נַפְשִׁיאֶמְאַס חַיָּֽי׃
22 Unum est, quod locutus sum:
Et innocentem et impium ipse consumit.
22 אַחַת הִיאעַל־כֵּן אָמַרְתִּיתָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּֽה׃
23 Si subito flagellum occidat,
de afflictione innocentium ridebit.		23 אִם־שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹםלְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָֽג׃
24 Terra data est in manus impii,
vultum iudicum eius operit;
quod si non ille est, quis ergo est?
24 אֶרֶץ ׀ נִתְּנָה בְֽיַד־רָשָׁעפְּנֵֽי־שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּהאִם־לֹא אֵפוֹא מִי־הֽוּא׃
25 Dies mei velociores fuerunt cursore:
fugerunt et non viderunt bonum;
25 וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי־רָץבָּרְחוּ לֹא־רָאוּ טוֹבָֽה׃
26 pertransierunt quasi naves arundineae,
sicut aquila volans ad escam.
26 חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶהכְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃
27 Cum dixero: Obliviscar maerorem meum,
commutabo faciem meam et hilaris fiam,
27 אִם־אׇמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִיאֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִֽיגָה׃
28 vereor omnes dolores meos,
sciens quod non iustificaveris me.
28 יָגֹרְתִּי כׇל־עַצְּבֹתָייָדַעְתִּי כִּי־לֹא תְנַקֵּֽנִי׃
29 Si autem et sic impius sum,
quare frustra laboravi?
29 אָנֹכִי אֶרְשָׁעלָמָּה־זֶּה הֶבֶל אִיגָֽע׃
30 Si lotus fuero quasi aquis nivis,
et lixivo mundavero manus meas,
30 אִם־הִתְרָחַצְתִּי במו בְמֵי־שָׁלֶגוַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּֽי׃
31 tamen sordibus intinges me,
et abominabuntur me vestimenta mea.
31 אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִיוְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃
32 Neque enim viro, qui similis mei est, respondebo;
nec vir, quocum in iudicio contendam.
32 כִּֽי־לֹא־אִישׁ כָּמוֹנִי אֶעֱנֶנּוּנָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּֽט׃
33 Non est qui utrumque valeat arguere
et ponere manum suam in ambobus.
33 לֹא יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַיָשֵׁת יָדוֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃
34 Auferat a me virgam suam,
et pavor eius non me terreat.
34 יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְ ט וֹוְאֵמָתוֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃
35 Loquar et non timebo eum;
quia sic non mecum ipse sum.
35 אֲֽדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּכִּי לֹא־כֵן אָנֹכִי עִמָּדִֽי׃