Psalmi 57

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In finem, ne disperdas. David in tituli inscriptionem.	1 לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחֹו מִפְּנֵישָׁ־אוּל בַּמְּעָרָה
2 Si vere utique justitiam loquimini, recta judicate, filii hominum.	2 חָנֵּנִי אֱלֹהִים ׀ חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוֹּות
3 Etenim in corde iniquitates operamini ; in terra injustitias manus vestræ concinnant.	3 אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיֹון לָאֵל גֹּמֵר עָלָי
4 Alienati sunt peccatores a vulva ; erraverunt ab utero : locuti sunt falsa.	4 יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם ׀ וְיֹושִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדֹּו וַאֲמִתֹּו
5 Furor illis secundum similitudinem serpentis, sicut aspidis surdæ et obturantis aures suas,	5 נַפְשִׁי ׀ בְּתֹוךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם נֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשֹׁונָם חֶרֶב חַדָּה
6 quæ non exaudiet vocem incantantium, et venefici incantantis sapienter.	6 רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ
7 Deus conteret dentes eorum in ore ipsorum ; molas leonum confringet Dominus.	7 רֶשֶׁת ׀ הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתֹוכָהּ סֶלָה
8 Ad nihilum devenient tamquam aqua decurrens ; intendit arcum suum donec infirmentur.	8 נָכֹון לִבִּי אֱלֹהִים נָכֹון לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה
9 Sicut cera quæ fluit auferentur ; supercecidit ignis, et non viderunt solem.	9 עוּרָה כְבֹודִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנֹּור אָעִירָה שָּׁחַר
10 Priusquam intelligerent spinæ vestræ rhamnum, sicut viventes sic in ira absorbet eos.	10 אֹודְךָ בָעַמִּים ׀ אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל־אֻמִּים
11 Lætabitur justus cum viderit vindictam ; manus suas lavabit in sanguine peccatoris.	11 כִּי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ
12 Et dicet homo : Si utique est fructus justo, utique est Deus judicans eos in terra.	12 רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבֹודֶךָ
	13 בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל וְהַחֹוסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי
	14 וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשֹׁול מִדֶּרֶךְ עַמִּי׃ ס
	15 כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדֹושׁ שְׁמֹו מָרֹום וְקָדֹושׁ אֶשְׁכֹּון וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַחֲיֹות רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיֹות לֵב נִדְכָּאִים
	16 כִּי לֹא לְעֹולָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצֹוף כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹוף וּנְשָׁמֹות אֲנִי עָשִׂיתִי
	17 בַּעֲוֹן בִּצְעֹו קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שֹׁובָב בְּדֶרֶךְ לִבֹּו
	18 דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לֹו וְלַאֲבֵלָיו
	19 בֹּורֵא [נוּב כ] (נִיב ק) שְׂפָתָיִם שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום לָרָחֹוק וְלַקָּרֹוב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו
	20 וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט
	21 אֵין שָׁלֹום אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים׃ ס