Giobbe 36

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Addens quoque Eliu haec locutus est:	1 וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר
2 “ Sustine me paululum, et indicabo tibi: adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.	2 כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עֹוד לֶאֱלֹוהַּ מִלִּים
3 Repetam scientiam meam a longe et Factori meo tribuam iustitiam.	3 אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחֹוק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן־צֶדֶק
4 Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfectus scientia adest tecum.	4 כִּי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעֹות עִמָּךְ
5 Deus potens est; non abicit, potens virtute cordis.	5 הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב
6 Non vivere faciet impium, sed iudicium pauperibus tribuit.	6 לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן
7 Non auferet a iusto oculos suos et reges in solio collocat in perpetuum, et illi eriguntur.	7 לֹא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ
8 Et si fuerint vincti compedibus et vinciantur funibus paupertatis,	8 וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי
9 indicabit eis opera eorum et scelera eorum, quia violenti fuerunt.	9 וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ
10 Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat, et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.	10 וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי־יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן
11 Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono et annos suos in deliciis.	11 אִם־יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטֹּוב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים
12 Si autem non audierint, transibunt per canalem mortis et consumentur in stultitia.	12 וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי־דָעַת
13 Impii corde sibi reponent iram Dei neque clamabunt, cum vincti fuerint.	13 וְחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם
14 Morietur in iuventute anima eorum, et vita eorum in adulescentia.	14 תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים
15 Eripiet de angustia sua pauperem et revelabit in tribulatione aurem eius.	15 יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיֹו וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָם
16 Igitur salvabit te de ore angusto, amplitudo et non angustiae erunt sub te; requies autem mensae tuae erit plena pinguedine.	16 וְאַף הֲסִיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת לְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן
17 Causa tua quasi impii iudicata est, causam iudiciumque tenebunt.	17 וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ
18 Cave, ne te seducat abundantia, nec multitudo donorum inclinet te.	18 כִּי־חֵמָה פֶּן־יְסִיתְךָ בְסָפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּךָּ
19 Nonne proferetur clamor tuus nisi in angustia? Et omnes conatus roboris?	19 הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ
20 Ne inhies nocti, ut ascendat turba pro eis.	20 אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלֹות עַמִּים תַּחְתָּם
21 Cave, ne declines ad iniquitatem; propter hoc enim expertus es miseriam.	21 הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי
22 Ecce, Deus excelsus in fortitudine sua. Quis ei similis doctor?	22 הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחֹו מִי כָמֹהוּ מֹורֶה
23 Quis poterit scrutari vias eius, aut quis potest ei dicere: “Operatus es iniquitatem”?	23 מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְכֹּו וּמִי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה
24 Memento, ut magnifices opus eius, de quo cecinerunt viri.	24 זְכֹר כִּי־תַשְׂגִּיא פָעֳלֹו אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים
25 Omnes homines vident eum, unusquisque intuetur procul.	25 כָּל־אָדָם חָזוּ־בֹו אֱנֹושׁ יַבִּיט מֵרָחֹוק
26 Ecce, Deus magnus vincens scientiam nostram; numerus annorum eius inaestimabilis.	26 הֶן־אֵל גִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵקֶר
27 Qui aufert stillas pluviae et effundit imbres ad instar fluminis,	27 כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֹו
28 quos nubes effundunt, stillantes super homines multos.	28 אֲשֶׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָב
29 Profecto quis intellegit dilatationem nubium, strepitum tabernaculi eius?	29 אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאֹות סֻכָּתֹו
30 Ecce extendit circum se lumen suum et fundamenta maris texit.	30 הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אֹורֹו וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה
31 Per haec enim iudicat populos et dat escas copiose.	31 כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּיר
32 In manibus abscondit lucem et praecipit ei, ut percutiat.	32 עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אֹור וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ
33 Fragor eius de eo annuntiat, zelans ira contra iniquitatem.	33 יַגִּיד עָלָיו רֵעֹו מִקְנֶה אַף עַל־עֹולֶה