Giobbe 14

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Homo natus de muliere, brevi vivens tempore, commotione satiatur.	1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז
2 Qui quasi flos egreditur et arescit et fugit velut umbra et non permanet.	2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
3 Et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos et adducere eum tecum in iudicium?	3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
4 Quis potest facere mundum de immundo? Ne unus quidem!	4 מי יתן טהור מטמא לא אחד
5 Si statuti dies hominis sunt, et numerus mensium eius apud te est, et constituti sunt termini eius, quos non praeteribit,	5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור
6 averte oculos tuos ab eo, ut quiescat, donec solvat, sicut mercennarius, dies suos.	6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו
7 Nam lignum habet spem; si praecisum fuerit, rursum virescet, et rami eius non deficient.	7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
8 Si senuerit in terra radix eius, et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,	8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
9 ad odorem aquae germinabit et faciet comam quasi novellae.	9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע
10 Homo vero cum mortuus fuerit et debilitatur, exspirat homo et, ubi, quaeso, est?	10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
11 Recedent aquae de mari, et fluvius vacuefactus arescet;	11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש
12 sic homo, cum dormierit, non resurget: donec atteratur caelum, non evigilabit nec consurget de somno suo.	12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם
13 Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno seponas me et abscondas me, donec pertranseat furor tuus, et constituas mihi tempus, in quo recorderis mei?	13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
14 Putasne mortuus homo rursum vivat? Cunctis diebus, quibus nunc milito, exspectarem, donec veniat immutatio mea.	14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי
15 Vocares me, et ego responderem tibi; opus manuum tuarum requireres.	15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
16 Tu quidem nunc gressus meos dinumerares, sed parceres peccatis meis.	16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי
17 Signares quasi in sacculo delicta mea, sed dealbares iniquitatem meam.	17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני
18 Mons cadens decidit, et saxum transfertur de loco suo;	18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו
19 lapides excavant aquae, et alluvione terra inundatur: et spem hominis perdes.	19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
20 Praevales adversus eum, et in perpetuum transiet; immutas faciem eius et emittis eum.	20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
21 Sive nobiles fuerint filii eius, non novit; sive ignobiles, non intellegit.	21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו
22 Attamen caro eius, dum vivet, dolet, et anima illius super semetipso luget ”.	22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל