Giobbe 14

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 L’uomo, nato da donna, ha vita breve e piena d’inquietudine;	1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז
2 come un fiore spunta e avvizzisce, fugge come l’ombra e mai si ferma.	2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
3 Tu, sopra di lui tieni aperti i tuoi occhi, e lo chiami a giudizio dinanzi a te?	3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
4 Chi può trarre il puro dall’immondo? Nessuno.	4 מי יתן טהור מטמא לא אחד
5 Se i suoi giorni sono contati, il numero dei suoi mesi dipende da te, hai fissato un termine che non può oltrepassare.	5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור
6 Distogli lo sguardo da lui perché trovi pace e compia, come un salariato, la sua giornata!	6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו
7 È vero, per l’albero c’è speranza: se viene tagliato, ancora si rinnova, e i suoi germogli non cessano di crescere;	7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
8 se sotto terra invecchia la sua radice e al suolo muore il suo tronco,	8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
9 al sentire l’acqua rifiorisce e mette rami come giovane pianta.	9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע
10 Invece l’uomo, se muore, giace inerte; quando il mortale spira, dov’è mai?	10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
11 Potranno sparire le acque dal mare e i fiumi prosciugarsi e disseccarsi,	11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש
12 ma l’uomo che giace non si alzerà più, finché durano i cieli non si sveglierà né più si desterà dal suo sonno.	12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם
13 Oh, se tu volessi nascondermi nel regno dei morti, occultarmi, finché sia passata la tua ira, fissarmi un termine e poi ricordarti di me!	13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
14 L’uomo che muore può forse rivivere? Aspetterei tutti i giorni del mio duro servizio, finché arrivi per me l’ora del cambio!	14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי
15 Mi chiameresti e io risponderei, l’opera delle tue mani tu brameresti.	15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
16 Mentre ora tu conti i miei passi, non spieresti più il mio peccato:	16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי
17 in un sacchetto, chiuso, sarebbe il mio delitto e tu ricopriresti la mia colpa.	17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני
18 E invece, come un monte che cade si sfalda e come una rupe si stacca dal suo posto,	18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו
19 e le acque consumano le pietre, le alluvioni portano via il terreno: così tu annienti la speranza dell’uomo.	19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
20 Tu lo abbatti per sempre ed egli se ne va, tu sfiguri il suo volto e lo scacci.	20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
21 Siano pure onorati i suoi figli, non lo sa; siano disprezzati, lo ignora!	21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו
22 Solo la sua carne su di lui è dolorante, e la sua anima su di lui fa lamento».	22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל