Psalmi 52

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In finem, pro Maëleth intelligentiæ David. Dixit insipiens in corde suo : Non est Deus.	1 לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לְדָוִד
2 Corrupti sunt, et abominabiles facti sunt in iniquitatibus ; non est qui faciat bonum.	2 בְּבֹוא ׀ דֹּואֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לֹו בָּא דָוִד אֶל־בֵּית אֲחִימֶלֶךְ
3 Deus de cælo prospexit super filios hominum, ut videat si est intelligens, aut requirens Deum.	3 מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבֹּור חֶסֶד אֵל כָּל־הַיֹּום
4 Omnes declinaverunt ; simul inutiles facti sunt : non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.	4 הַוֹּות תַּחְשֹׁב לְשֹׁונֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה
5 Nonne scient omnes qui operantur iniquitatem, qui devorant plebem meam ut cibum panis ?	5 אָהַבְתָּ רָּע מִטֹּוב שֶׁקֶר ׀ מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה
6 Deum non invocaverunt ; illic trepidaverunt timore, ubi non erat timor. Quoniam Deus dissipavit ossa eorum qui hominibus placent : confusi sunt, quoniam Deus sprevit eos.	6 אָהַבְתָּ כָל־דִּבְרֵי־בָלַע לְשֹׁון מִרְמָה
7 Quis dabit ex Sion salutare Israël ? cum converterit Deus captivitatem plebis suæ, exsultabit Jacob, et lætabitur Israël.	7 גַּם־אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה
	8 וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ
	9 הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזֹּו וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרֹו יָעֹז בְּהַוָּתֹו
	10 וַאֲנִי ׀ כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד־אֱלֹהִים עֹולָם וָעֶד
	11 אֹודְךָ לְעֹולָם כִּי עָשִׂיתָ וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי־טֹוב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ
	12 כִּי לֹא בְחִפָּזֹון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
	13 הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד
	14 כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרֹו מִבְּנֵי אָדָם
	15 כֵּן יַזֶּה גֹּויִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבֹּונָנוּ