Isaia 40

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 «Consolate, consolate il mio popolo – dice il vostro Dio.	1 נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם
2 Parlate al cuore di Gerusalemme e gridatele che la sua tribolazione è compiuta, la sua colpa è scontata, perché ha ricevuto dalla mano del Signore il doppio per tutti i suoi peccati».	2 דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה
3 Una voce grida: «Nel deserto preparate la via al Signore, spianate nella steppa la strada per il nostro Dio.	3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו
4 Ogni valle sia innalzata, ogni monte e ogni colle siano abbassati; il terreno accidentato si trasformi in piano e quello scosceso in vallata.	4 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה
5 Allora si rivelerà la gloria del Signore e tutti gli uomini insieme la vedranno, perché la bocca del Signore ha parlato».	5 ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר
6 Una voce dice: «Grida», e io rispondo: «Che cosa dovrò gridare?». Ogni uomo è come l’erba e tutta la sua grazia è come un fiore del campo.	6 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה
7 Secca l’erba, il fiore appassisce quando soffia su di essi il vento del Signore. Veramente il popolo è come l’erba.	7 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם
8 Secca l’erba, appassisce il fiore, ma la parola del nostro Dio dura per sempre.	8 יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם
9 Sali su un alto monte, tu che annunci liete notizie a Sion! Alza la tua voce con forza, tu che annunci liete notizie a Gerusalemme. Alza la voce, non temere; annuncia alle città di Giuda: «Ecco il vostro Dio!	9 על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם
10 Ecco, il Signore Dio viene con potenza, il suo braccio esercita il dominio. Ecco, egli ha con sé il premio e la sua ricompensa lo precede.	10 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו
11 Come un pastore egli fa pascolare il gregge e con il suo braccio lo raduna; porta gli agnellini sul petto e conduce dolcemente le pecore madri».	11 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל
12 Chi ha misurato con il cavo della mano le acque del mare e ha calcolato l’estensione dei cieli con il palmo? Chi ha valutato con il moggio la polvere della terra e ha pesato con la stadera le montagne e i colli con la bilancia?	12 מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים
13 Chi ha diretto lo spirito del Signore e come suo consigliere lo ha istruito?	13 מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו
14 A chi ha chiesto di consigliarlo, di istruirlo, di insegnargli il sentiero del diritto, di insegnargli la conoscenza e di fargli conoscere la via della prudenza?	14 את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו
15 Ecco, le nazioni sono come una goccia che cade da un secchio, contano come polvere sulla bilancia; ecco, le isole pesano quanto un granello di sabbia.	15 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול
16 Il Libano non basterebbe per accendere il rogo, né le sue bestie per l’olocausto.	16 ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה
17 Tutte le nazioni sono come un niente davanti a lui, come nulla e vuoto sono da lui ritenute.	17 כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו
18 A chi potreste paragonare Dio e quale immagine mettergli a confronto?	18 ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו
19 Il fabbro fonde l’idolo, l’orafo lo riveste d’oro, e fonde catenelle d’argento.	19 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף
20 Chi ha poco da offrire sceglie un legno che non marcisce; si cerca un artista abile, perché gli faccia una statua che non si muova.	20 המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט
21 Non lo sapete forse? Non lo avete udito? Non vi fu forse annunciato dal principio? Non avete riflettuto sulle fondamenta della terra?	21 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ
22 Egli siede sopra la volta del mondo, da dove gli abitanti sembrano cavallette. Egli stende il cielo come un velo, lo dispiega come una tenda dove abitare;	22 הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת
23 egli riduce a nulla i potenti e annienta i signori della terra.	23 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה
24 Sono appena piantati, appena seminati, appena i loro steli hanno messo radici nella terra, egli soffia su di loro ed essi seccano e l’uragano li strappa via come paglia.	24 אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם
25 «A chi potreste paragonarmi, quasi che io gli sia pari?» dice il Santo.	25 ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש
26 Levate in alto i vostri occhi e guardate: chi ha creato tali cose? Egli fa uscire in numero preciso il loro esercito e le chiama tutte per nome; per la sua onnipotenza e il vigore della sua forza non ne manca alcuna.	26 שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר
27 Perché dici, Giacobbe, e tu, Israele, ripeti: «La mia via è nascosta al Signore e il mio diritto è trascurato dal mio Dio»?	27 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור
28 Non lo sai forse? Non l’hai udito? Dio eterno è il Signore, che ha creato i confini della terra. Egli non si affatica né si stanca, la sua intelligenza è inscrutabile.	28 הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו
29 Egli dà forza allo stanco e moltiplica il vigore allo spossato.	29 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה
30 Anche i giovani faticano e si stancano, gli adulti inciampano e cadono;	30 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו
31 ma quanti sperano nel Signore riacquistano forza, mettono ali come aquile, corrono senza affannarsi, camminano senza stancarsi.	31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו