Giobbe 7

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 L’uomo non compie forse un duro servizio sulla terra e i suoi giorni non sono come quelli d’un mercenario?	1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו
2 Come lo schiavo sospira l’ombra e come il mercenario aspetta il suo salario,	2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו
3 così a me sono toccati mesi d’illusione e notti di affanno mi sono state assegnate.	3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי
4 Se mi corico dico: “Quando mi alzerò?”. La notte si fa lunga e sono stanco di rigirarmi fino all’alba.	4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף
5 Ricoperta di vermi e di croste polverose è la mia carne, raggrinzita è la mia pelle e si dissolve.	5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס
6 I miei giorni scorrono più veloci d’una spola, svaniscono senza un filo di speranza.	6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה
7 Ricòrdati che un soffio è la mia vita: il mio occhio non rivedrà più il bene.	7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב
8 Non mi scorgerà più l’occhio di chi mi vede: i tuoi occhi mi cercheranno, ma io più non sarò.	8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני
9 Una nube svanisce e se ne va, così chi scende al regno dei morti più non risale;	9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה
10 non tornerà più nella sua casa, né più lo riconoscerà la sua dimora.	10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו
11 Ma io non terrò chiusa la mia bocca, parlerò nell’angoscia del mio spirito, mi lamenterò nell’amarezza del mio cuore!	11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
12 Sono io forse il mare oppure un mostro marino, perché tu metta sopra di me una guardia?	12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר
13 Quando io dico: “Il mio giaciglio mi darà sollievo, il mio letto allevierà il mio lamento”,	13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי
14 tu allora mi spaventi con sogni e con fantasmi tu mi atterrisci.	14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני
15 Preferirei morire soffocato, la morte piuttosto che vivere in queste mie ossa.	15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי
16 Mi sto consumando, non vivrò più a lungo. Lasciami, perché un soffio sono i miei giorni.	16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי
17 Che cosa è l’uomo perché tu lo consideri grande e a lui rivolga la tua attenzione	17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך
18 e lo scruti ogni mattina e ad ogni istante lo metta alla prova?	18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו
19 Fino a quando da me non toglierai lo sguardo e non mi lascerai inghiottire la saliva?	19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי
20 Se ho peccato, che cosa ho fatto a te, o custode dell’uomo? Perché mi hai preso a bersaglio e sono diventato un peso per me?	20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא
21 Perché non cancelli il mio peccato e non dimentichi la mia colpa? Ben presto giacerò nella polvere e, se mi cercherai, io non ci sarò!».	21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני