Giobbe 13

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Ecco, tutte queste cose ha viste l'occhio mio, ha udite il mio orecchio e tutte io le compresi;	1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
2 quanto sapete voialtri lo so anch'io, nè a voialtri io sono inferiore.	2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם
3 Io invece all'Onnipotente parlo, e di discutere con Dio io bramo:	3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ
4 mostrando prima che siete fabbricatori di menzogna, e che asserite false dottrine.	4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם
5 Oh! se piuttosto serbaste silenzio, sì da farvi stimare sapienti!	5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
6 Ascoltate dunque la mia riprensione, e alla sentenza delle mie labbra fate attenzione.	6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
7 Ha forse bisogno Dio della vostra menzogna, perchè dobbiate asserire cose false in favor suo?	7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
8 Vi mostrerete forse parziali con luie vi sforzerete di far gli avvocati di Dio?	8 הפניו תשאון אם לאל תריבון
9 Ma ciò piacerà a lui a cui nulla si può celare? ovvero rimarrà egli, come uomo, ingannato dalle vostre frodi?	9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו
10 Egli stesso riprenderebbe voialtri, perchè in segreto vi mostrate parziali con lui;	10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון
11 tosto ch'ei si scotesse vi sbigottirebbe, ed il terrore di lui cadrebbe su voialtri;	11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
12 i vostri memoriali sarebbero [sentenze da] cenere, e diventerebbero d'argilla i vostri cimieri.	12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם
13 Tacete alquanto, ed io parleròtutto ciò che la mia mente mi dirà.	13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה
14 Perchè lacero io le mie carni con i miei denti, e perchè metto l'anima mia nelle mie mani?	14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
15 Quand'anche egli mi uccidesse, in lui spererò, eppur la mia condotta innanzi a lui difenderò;	15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח
16 ed egli proprio sarà il mio salvatore, poichè in faccia a lui non comparisce alcun ipocrita.	16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא
17 Ascoltate la mia parola, ed alle mie sentenze porgete orecchio.	17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
18 Se io sarò giudicato, so che verrò riconosciuto giusto.	18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק
19 Chi è che verrà meco in giudizio? Venga! Perchè dovrei consumarmi tacendo?	19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע
20 Soltanto due cose tu [o Dio], non dovrai fare con me, e allor dalla tua faccia non m'occulterò:	20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
21 la tua mano ritira tu da me, e il tuo terrore non mi sbigottisca;	21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני
22 quindi interrogami ed io ti risponderò, ovvero parlerò io e tu rispondimi.	22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני
23 Quante sono le mie iniquità e peccati? le mie scelleratezze e delitti fammi conoscere!	23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני
24 Perchè mai nascondi tu il tuo volto, e mi reputi come tuo nemico?	24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
25 Contro una foglia, che il vento rapisce, mostri la tua potenza, e perseguiti un'arida pagliuzza;	25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף
26 tu infatti decreti contro di me amarezze, e mi vuoi far consumar dai peccati della mia giovinezza:	26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
27 mettesti nel ceppo i piedi miei, osservasti tutte le mie strade, e l'orme de' miei piedi scrutasti;	27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה
28 mentre io come [legno] tarlato devo consumarmi, e come veste ch'è corrosa dalla tignuola.	28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש