Salmos 49

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Del maestro de coro. De los hijos de Coré. Salmo.	1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד
2 ¡Oídlo, pueblos todos, escuchad, habitantes todos de la tierra,	2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון
3 hijos de Adán, así como hijos de hombre, ricos y pobres a la vez!	3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות
4 Mi boca va a decir sabiduría, y cordura el murmullo de mi corazón;	4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי
5 tiendo mi oído a un proverbio, al son de cítara descubriré mi enigma.	5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני
6 ¿Por qué temer en días de desgracia cuando me cerca la malicia de los que me hostigan,	6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו
7 los que ponen su confianza en su fortuna, y se glorían de su gran riqueza?	7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
8 ¡Si nadie puede redimirse ni pagar a Dios por su rescate!;	8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם
9 es muy cara la redención de su alma, y siempre faltará,	9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת
10 para que viva aún y nunca vea la fosa.	10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם
11 Se ve, en cambio, fenecer a los sabios, perecer a la par necio y estúpido, y dejar para otros sus riquezas.	11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
12 Sus tumbas son sus casas para siempre, sus moradas de edad en edad; ¡y a sus tierras habían puesto sus nombres!	12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
13 El hombre en la opulencia no comprende, a las bestias mudas se asemeja.	13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה
14 Así andan ellos, seguros de sí mismos, y llegan al final, contentos de su suerte. Pausa.	14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו
15 Como ovejas son llevados al seol, los pastorea la Muerte, y los rectos dominarán sobre ellos. Por la mañana se desgasta su imagen, ¡el seol será su residencia!	15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה
16 Pero Dios rescatará mi alma, de las garras del seol me cobrará.	16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו
17 No temas cuando el hombre se enriquece, cuando crece el boato de su casa.	17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
18 Que a su muerte, nada ha de llevarse, su boato no bajará con él.	18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך
19 Aunque en vida se bendecía a sí mismo - te alaban, porque te has tratado bien -,	19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור
20 irá a unirse a la estirpe de sus padres, que nunca ya verán la luz.	20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו
21 El hombre en la opulencia no comprende, a las bestias mudas se asemeja.