Proverbi 7

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Figlio mio, ritieni le mie parole, e fa tesoro dei miei precetti.	1 בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ
2 Figlio, osserva i miei precetti e vivrai, custodisci la mia legge come la pupilla, del tuo occhio,	2 שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתֹורָתִי כְּאִישֹׁון עֵינֶיךָ
3 legatela alle dita, scrivila sulle tavole del tuo cuore.	3 קָשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ
4 Di' alla sapienza: « Tu sei mia sorella » e chiama tua amica la prudenza,	4 אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא
5 affinchè essa ti preservi dalla donna estranea, dalla forestiera che usa parole melate.	5 לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה
6 Dalla finestra della mia casa io guardavo attraverso le persiane,	6 כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי
7 e vedo dei ragazzi, e noto un giovane insensato	7 וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב
8 che passa per la piazza rasente all'angolo e passeggia per la via davanti alla casa di lei,	8 עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד
9 sul crepuscolo, al declinar del giorno, nelle tenebre della notte, nel buio.	9 בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יֹום בְּאִישֹׁון לַיְלָה וַאֲפֵלָה
10 Ed ecco ad incontrarlo una donna in abbigliamento da meretrice, pronta a rapire anime, ciarliera, girellona,	10 וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתֹו שִׁית זֹונָה וּנְצֻרַת לֵב
11 incapace di star ferma e di tenere i piedi in casa.	11 הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא־יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ
12 Ora per le strade, ora per le piazze, ora alle cantonate tende insidie.	12 פַּעַם ׀ בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבֹות וְאֵצֶל כָּל־פִּנָּה תֶאֱרֹב
13 Abbracciato il giovane, lo bacia, sfacciatamente lo accarezza e gli dice:	13 וְהֶחֱזִיקָה בֹּו וְנָשְׁקָה־לֹּו הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֹו
14 «Avevo fatto voto d'un sacrifizio di ringraziamento, oggi ho sciolto il mio voto,	14 זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיֹּום שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי
15 per questo ti son venuta incontro, desiderosa di vederti, e t'ho trovato.	15 עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ
16 Ho steso sulle corde il mio letto, vi ho messo sopra screziate coperte d'Egitto.	16 מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבֹות אֵטוּן מִצְרָיִם
17 Ho profumata la mia camera con mirra, aloe e cinnamomo.	17 נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמֹון
18 Vieni, inebriamoci di amore, godiamo i desiderati amplessi finché non apparisca il giorno;	18 לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים
19 giacchè il marito non è in casa sua, e partito per lunghissimo viaggio,	19 כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתֹו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחֹוק
20 aa preso seco un sacchetto di danaro, non tornerà che a luna piena ».	20 צְרֹור־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדֹו לְיֹום הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתֹו
21 Colle molte parole lo tira nella rete, colle lusinghe delle labbra lo trascina.	21 הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק פָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ
22 Egli subito la segue come un bue condotto al macello, come agnello che scherza e non sa, lo stolto, che è menato alla catena,	22 הֹולֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשֹׁור אֶל־טָבַח יָבֹוא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל
23 finchè una freccia non gli squarci il fegato: come un uccello si precipita sul laccio, senza riflettere che si tratta del pericolo della vita.	23 עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדֹו כְּמַהֵר צִפֹּור אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשֹׁו הוּא׃ פ
24 Or dunque, figlio mio, ascoltami, stai attento alle parole della mia bocca:	24 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי־פִי
25 Il tuo cuore non si lasci trascinare nelle vie di lei, non ti smarrire nei suoi sentieri;	25 אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבֹותֶיהָ
26 Che molti ne ha fatti cadere trafitti, ed anche i più forti furon da lei uccisi.	26 כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ
27 La sua casa è la via dell'inferno, e discende negli abissi della morte.	27 דַּרְכֵי שְׁאֹול בֵּיתָהּ יֹרְדֹות אֶל־חַדְרֵי־מָוֶת׃ פ
	28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס
	29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו
	30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו
	31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס
	32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום
	33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד
	34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ