Giobbe 6

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Allora Giobbe rispose:	1 ויען איוב ויאמר
2 Se ben si pesasse il mio cruccio e sulla stessa bilancia si ponesse la mia sventura...	2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד
3 certo sarebbe più pesante della sabbia del mare! Per questo temerarie sono state le mie parole,	3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו
4 perché le saette dell'Onnipotente mi stanno infitte, sì che il mio spirito ne beve il veleno e terrori immani mi si schierano contro!	4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
5 Raglia forse il somaro con l'erba davanti o muggisce il bue sopra il suo foraggio?	5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו
6 Si mangia forse un cibo insipido, senza sale? O che gusto c'è nell'acqua di malva?	6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות
7 Ciò che io ricusavo di toccare questo è il ributtante mio cibo!	7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
8 Oh, mi accadesse quello che invoco, e Dio mi concedesse quello che spero!	8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
9 Volesse Dio schiacciarmi, stendere la mano e sopprimermi!	9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
10 Ciò sarebbe per me un qualche conforto e gioirei, pur nell'angoscia senza pietà, per non aver rinnegato i decreti del Santo.	10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש
11 Qual la mia forza, perché io possa durare, o qual la mia fine, perché prolunghi la vita?	11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי
12 La mia forza è forza di macigni? La mia carne è forse di bronzo?	12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש
13 Non v'è proprio aiuto per me? Ogni soccorso mi è precluso?	13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
14 A chi è sfinito è dovuta pietà dagli amici, anche se ha abbandonato il timore di Dio.	14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
15 I miei fratelli mi hanno deluso come un torrente, sono dileguati come i torrenti delle valli,	15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו
16 i quali sono torbidi per lo sgelo, si gonfiano allo sciogliersi della neve,	16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג
17 ma al tempo della siccità svaniscono e all'arsura scompaiono dai loro letti.	17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
18 Deviano dalle loro piste le carovane, avanzano nel deserto e vi si perdono;	18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
19 le carovane di Tema guardano là, i viandanti di Saba sperano in essi:	19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו
20 ma rimangono delusi d'avere sperato, giunti fin là, ne restano confusi.	20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו
21 Così ora voi siete per me: vedete che faccio orrore e vi prende paura.	21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
22 Vi ho detto forse: "Datemi qualcosa" o "dei vostri beni fatemi un regalo"	22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
23 o "liberatemi dalle mani di un nemico" o "dalle mani dei violenti riscattatemi"?	23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני
24 Istruitemi e allora io tacerò, fatemi conoscere in che cosa ho sbagliato.	24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי
25 Che hanno di offensivo le giuste parole? Ma che cosa dimostra la prova che viene da voi?	25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם
26 Forse voi pensate a confutare parole, e come sparsi al vento stimate i detti di un disperato!	26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש
27 Anche sull'orfano gettereste la sorte e a un vostro amico scavereste la fossa.	27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם
28 Ma ora degnatevi di volgervi verso di me: davanti a voi non mentirò.	28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב
29 Su, ricredetevi: non siate ingiusti! Ricredetevi; la mia giustizia è ancora qui!	29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה
30 C'è forse iniquità sulla mia lingua o il mio palato non distingue più le sventure?	30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות