Psalmen 147

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Halleluja! Gut ist es, unserm Gott zu singen; schön ist es, ihn zu loben.	1 הַלְלוּ יָהּ ׀ כִּי־טֹוב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה
2 Der Herr baut Jerusalem wieder auf, er sammelt die Versprengten Israels.	2 בֹּונֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס
3 Er heilt die gebrochenen Herzen und verbindet ihre schmerzenden Wunden.	3 הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבֹותָם
4 Er bestimmt die Zahl der Sterne und ruft sie alle mit Namen.	4 מֹונֶה מִסְפָּר לַכֹּוכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמֹות יִקְרָא
5 Groß ist unser Herr und gewaltig an Kraft, unermesslich ist seine Weisheit.	5 גָּדֹול אֲדֹונֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתֹו אֵין מִסְפָּר
6 Der Herr hilft den Gebeugten auf und erniedrigt die Frevler.	6 מְעֹודֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ
7 Stimmt dem Herrn ein Danklied an, spielt unserm Gott auf der Harfe!	7 עֱנוּ לַיהוָה בְּתֹודָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנֹּור
8 Er bedeckt den Himmel mit Wolken, spendet der Erde Regen und lässt Gras auf den Bergen sprießen.	8 הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר
9 Er gibt dem Vieh seine Nahrung, gibt den jungen Raben, wonach sie schreien.	9 נֹותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ
10 Er hat keine Freude an der Kraft des Pferdes, kein Gefallen am schnellen Lauf des Mannes.	10 לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשֹׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה
11 Gefallen hat der Herr an denen, die ihn fürchten und ehren, die voll Vertrauen warten auf seine Huld.	11 רֹוצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו
12 Jerusalem, preise den Herrn, lobsinge, Zion, deinem Gott!	12 שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון
13 Denn er hat die Riegel deiner Tore fest gemacht, die Kinder in deiner Mitte gesegnet;	13 כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ
14 er verschafft deinen Grenzen Frieden und sättigt dich mit bestem Weizen.	14 הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלֹום חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ
15 Er sendet sein Wort zur Erde, rasch eilt sein Befehl dahin.	15 הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתֹו אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֹו
16 Er spendet Schnee wie Wolle, streut den Reif aus wie Asche.	16 הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפֹור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר
17 Eis wirft er herab in Brocken, vor seiner Kälte erstarren die Wasser.	17 מַשְׁלִיךְ קַרְחֹו כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתֹו מִי יַעֲמֹד
18 Er sendet sein Wort aus und sie schmelzen, er lässt den Wind wehen, dann rieseln die Wasser.	18 יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחֹו יִזְּלוּ־מָיִם
19 Er verkündet Jakob sein Wort, Israel seine Gesetze und Rechte.	19 מַגִּיד [דְּבָרֹו כ] (דְּבָרָיו ק) לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל
20 An keinem andern Volk hat er so gehandelt, keinem sonst seine Rechte verkündet. Halleluja!	20 לֹא עָשָׂה כֵן ׀ לְכָל־גֹּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ