Psalmen 106

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Halleluja! Danket dem Herrn; denn er ist gütig, denn seine Huld währt ewig.	1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו
2 Wer kann die großen Taten des Herrn erzählen, all seinen Ruhm verkünden?	2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו
3 Wohl denen, die das Recht bewahren und zu jeder Zeit tun, was gerecht ist.	3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת
4 Denk an mich, Herr, aus Liebe zu deinem Volk, such mich auf und bring mir Hilfe!	4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך
5 Lass mich das Glück deiner Erwählten schauen, an der Freude deines Volkes mich freuen, damit ich gemeinsam mit deinem Erbe mich rühmen kann.	5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך
6 Wir haben zusammen mit unsern Vätern gesündigt, wir haben Unrecht getan und gefrevelt.	6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו
7 Unsre Väter in Ägypten begriffen deine Wunder nicht, dachten nicht an deine reiche Huld und trotzten dem Höchsten am Schilfmeer.	7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף
8 Er aber hat sie gerettet, um seinen Namen zu ehren und seine Macht zu bekunden.	8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו
9 Er bedrohte das Schilfmeer, da wurde es trocken; wie durch eine Steppe führte er sie durch die Fluten.	9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר
10 Er rettete sie aus der Hand derer, die sie hassten, erlöste sie aus der Gewalt des Feindes.	10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב
11 Ihre Bedränger bedeckte das Wasser, nicht einer von ihnen blieb übrig.	11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר
12 Nun glaubten sie Gottes Worten und sangen laut seinen Lobpreis.	12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו
13 Doch sie vergaßen schnell seine Taten, wollten auf seinen Ratschluss nicht warten.	13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו
14 Sie wurden in der Wüste begehrlich und versuchten Gott in der Öde.	14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון
15 Er gab ihnen, was sie von ihm verlangten; dann aber erfasste sie Ekel und Überdruss.	15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם
16 Sie wurden im Lager eifersüchtig auf Mose und auf Aaron, den Heiligen des Herrn.	16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה
17 Die Erde tat sich auf, sie verschlang den Datan und bedeckte die Rotte Abírams.	17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם
18 Feuer verbrannte die Rotte, Flammen verzehrten die Frevler.	18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים
19 Sie machten am Horeb ein Kalb und warfen sich vor dem Gussbild nieder.	19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה
20 Die Herrlichkeit Gottes tauschten sie ein gegen das Bild eines Stieres, der Gras frisst.	20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב
21 Sie vergaßen Gott, ihren Retter, der einst in Ägypten Großes vollbrachte,	21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים
22 Wunder im Lande Hams, Furcht erregende Taten am Schilfmeer.	22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף
23 Da fasste er einen Plan und er hätte sie vernichtet, wäre nicht Mose, sein Erwählter, für sie in die Bresche gesprungen, sodass Gott sie im Zorn nicht vertilgte.	23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית
24 Sie verschmähten das köstliche Land; sie glaubten seinen Verheißungen nicht.	24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו
25 In ihren Zelten murrten sie, hörten nicht auf die Stimme des Herrn.	25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה
26 Da erhob er gegen sie die Hand, um sie niederzustrecken noch in der Wüste,	26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר
27 ihre Nachkommen unter die Völker zu zerstreuen, sie in alle Welt zu versprengen.	27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות
28 Sie hängten sich an den Bíal-Pegór und aßen die Opfer der toten Götzen.	28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים
29 Sie erbitterten Gott mit ihren schändlichen Taten, bis über sie eine schwere Plage kam.	29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה
30 Pinhas trat auf und hielt Gericht; so wurde die Plage abgewandt.	30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה
31 Das rechnete Gott ihm als Gerechtigkeit an, ihm und seinem Geschlecht für immer und ewig.	31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם
32 An den Wassern von Meríba reizten sie Gottes Zorn, ihretwegen erging es Mose übel.	32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם
33 Denn sie hatten seinen Geist erbittert, sein Mund redete unbedacht.	33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו
34 Sie rotteten die Völker nicht aus, wie ihnen der Herr einst befahl.	34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם
35 Sie vermischten sich mit den Heiden und lernten von ihren Taten.	35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם
36 Sie dienten ihren Götzen; die wurden ihnen zur Falle.	36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש
37 Sie brachten ihre Söhne und Töchter dar als Opfer für die Dämonen.	37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים
38 Sie vergossen schuldloses Blut, das Blut ihrer Söhne und Töchter, die sie den Götzen Kanaans opferten; so wurde das Land durch Blutschuld entweiht.	38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים
39 Sie wurden durch ihre Taten unrein und brachen Gott mit ihrem Tun die Treue.	39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם
40 Der Zorn des Herrn entbrannte gegen sein Volk, er empfand Abscheu gegen sein Erbe.	40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו
41 Er gab sie in die Hand der Völker und die sie hassten, beherrschten sie.	41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם
42 Ihre Feinde bedrängten sie, unter ihre Hand mussten sie sich beugen.	42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם
43 Oft hat er sie befreit; sie aber trotzten seinem Beschluss und versanken in ihrer Schuld.	43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם
44 Doch als er ihr Flehen hörte, sah er auf ihre Not	44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם
45 und dachte ihnen zuliebe an seinen Bund; er hatte Mitleid in seiner großen Gnade.	45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו
46 Bei denen, die sie verschleppten, ließ er sie Erbarmen erfahren.	46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם
47 Hilf uns, Herr, unser Gott, führe uns aus den Völkern zusammen! Wir wollen deinen heiligen Namen preisen, uns rühmen, weil wir dich loben dürfen.	47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך
48 Gepriesen sei der Herr, der Gott Israels, vom Anfang bis ans Ende der Zeiten. Alles Volk soll sprechen: Amen. Halleluja!	48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה