Proverbi 6

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Fili mi, si spoponderis pro amico tuo, defixisti apud extraneum manum tuam;	1 בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ
2 illaqueatus es verbis oris tui et captus propriis sermonibus.	2 נֹוקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִיךָ
3 Fac ergo, quod dico, fili mi, et temetipsum libera, quia incidisti in manum proximi tui; discurre, prosternere, insta amico tuo.	3 עֲשֵׂה זֹאת אֵפֹוא ׀ בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ
4 Ne dederis somnum oculis tuis nec palpebris tuis dormitationem.	4 אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ
5 Eruere quasi dammula de rete, et quasi avis de manu aucupis.	5 הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפֹּור מִיַּד יָקוּשׁ׃ פ
6 Vade ad formicam, o piger, et considera vias eius et disce sapientiam.	6 לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם
7 Quae, cum non habeat ducem nec praeceptorem nec principem,	7 אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל
8 parat in aestate cibum sibi et congregat in messe, quod comedat.	8 תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ
9 Usquequo, piger, dormies? Quando consurges e somno tuo?	9 עַד־מָתַי עָצֵל ׀ תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ
10 Paululum dormis, paululum dormitas, paululum conseres manus, ut dormias;	10 מְעַט נֹות מְעַט תְּנוּמֹות מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב
11 et veniet tibi quasi viator egestas, et pauperies quasi vir armatus.	11 וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃ פ
12 Homo iniquus, vir inutilis, graditur ore perverso;	12 אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הֹולֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה
13 annuit oculis, terit pede, digito loquitur.	13 קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו
14 Prava in corde suo machinatur, malum in omni tempore, iurgia seminat.	14 תַּהְפֻּכֹות ׀ בְּלִבֹּו חֹרֵשׁ רָע בְּכָל־עֵת [מְדָנִים כ] (מִדְיָנִים ק) יְשַׁלֵּחַ
15 Ideo extemplo veniet perditio sua, et subito conteretur nec habebit medicinam.	15 עַל־כֵּן פִּתְאֹם יָבֹוא אֵידֹו פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃ פ
16 Sex sunt, quae odit Dominus, et septem detestatur anima eius:	16 שֶׁשׁ־הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע [תֹּועֲבֹות כ] (תֹּועֲבַת ק) נַפְשֹׁו
17 oculos sublimes, linguam mendacem, manus effundentes innoxium sanguinem,	17 עֵינַיִם רָמֹות לְשֹׁון שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכֹות דָּם־נָקִי
18 cor machinans cogitationes pravas, pedes veloces ad currendum in malum,	18 לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבֹות אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרֹות לָרוּץ לָרָעָה
19 proferentem mendacia, testem fallacem et eum, qui seminat inter fratres discordias.	19 יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים׃ פ
20 Conserva, fili mi, praecepta patris tui et ne reicias legem matris tuae;	20 נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תֹּורַת אִמֶּךָ
21 liga ea in corde tuo iugiter et circumda gutturi tuo.	21 קָשְׁרֵם עַל־לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל־גַּרְגְּרֹתֶךָ
22 Cum ambulaveris, dirigent te, cum dormieris, custodient te et, cum evigilaveris, colloquentur tecum.	22 בְּהִתְהַלֶּכְךָ ׀ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצֹותָ הִיא תְשִׂיחֶךָ
23 Quia mandatum lucerna est, et lex lux, et via vitae increpatio disciplinae,	23 כִּי נֵר מִצְוָה וְתֹורָה אֹור וְדֶרֶךְ חַיִּים תֹּוכְחֹות מוּסָר
24 ut custodiant te a muliere mala et a blanda lingua extraneae;	24 לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשֹׁון נָכְרִיָּה
25 non concupiscat pulchritudinem eius cor tuum, nec capiaris nutibus illius:	25 אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ
26 pretium enim scorti vix est torta panis, mulier autem viri pretiosam animam capit.	26 כִּי בְעַד־אִשָּׁה זֹונָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃ פ
27 Numquid potest homo abscondere ignem in sinu suo, et vestimenta illius non ardebunt?	27 הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקֹו וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה
28 Aut ambulare super prunas, et non comburentur plantae eius?	28 אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה
29 Sic qui ingreditur ad mulierem proximi sui; non erit mundus, quicumque tetigerit eam.	29 כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ
30 Non contemptui erit fur, cum furatus fuerit, ut esurientem impleat animam.	30 לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנֹוב לְמַלֵּא נַפְשֹׁו כִּי יִרְעָב
31 Deprehensus quoque reddet septuplum et omnem substantiam domus suae tradet.	31 וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הֹון בֵּיתֹו יִתֵּן
32 Qui autem adulter est cum muliere, vecors est; perdet animam suam, qui hoc fecerit.	32 נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשֹׁו הוּא יַעֲשֶׂנָּה
33 Plagam et ignominiam congregat sibi, et opprobrium illius non delebitur.	33 נֶגַע־וְקָלֹון יִמְצָא וְחֶרְפָּתֹו לֹא תִמָּחֶה
34 Quia zelus est furor viri, et non parcet in die vindictae	34 כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמֹול בְּיֹום נָקָם
35 nec accipiet personam tuam in piaculum nec suscipiet dona plurima.	35 לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃ פ