Psalmen 107

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Danket dem Herrn, denn er ist gütig, denn seine Huld währt ewig.	1 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו
2 So sollen alle sprechen, die vom Herrn erlöst sind, die er von den Feinden befreit hat.	2 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר
3 Denn er hat sie aus den Ländern gesammelt, vom Aufgang und Niedergang, vom Norden und Süden.	3 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
4 Sie, die umherirrten in der Wüste, im Ödland, und den Weg zur wohnlichen Stadt nicht fanden,	4 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
5 die Hunger litten und Durst, denen das Leben dahinschwand,	5 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף
6 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss	6 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
7 und die er führte auf geraden Wegen, sodass sie zur wohnlichen Stadt gelangten:	7 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב
8 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen,	8 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
9 weil er die lechzende Seele gesättigt, die hungernde Seele mit seinen Gaben erfüllt hat.	9 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב
10 Sie, die saßen in Dunkel und Finsternis, gefangen in Elend und Eisen,	10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
11 die den Worten Gottes getrotzt und verachtet hatten den Ratschluss des Höchsten,	11 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו
12 deren Herz er durch Mühsal beugte, die stürzten und denen niemand beistand,	12 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
13 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss,	13 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
14 die er herausführte aus Dunkel und Finsternis und deren Fesseln er zerbrach:	14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
15 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen,	15 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
16 weil er die ehernen Tore zerbrochen, die eisernen Riegel zerschlagen hat.	16 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
17 Sie, die dahinsiechten in ihrem sündhaften Treiben, niedergebeugt wegen ihrer schweren Vergehen,	17 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
18 denen vor jeder Speise ekelte, die nahe waren den Pforten des Todes,	18 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות
19 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss,	19 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
20 denen er sein Wort sandte, die er heilte und vom Verderben befreite:	20 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
21 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen.	21 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
22 Sie sollen ihm Dankopfer weihen, mit Jubel seine Taten verkünden.	22 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
23 Sie, die mit Schiffen das Meer befuhren und Handel trieben auf den großen Wassern,	23 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
24 die dort die Werke des Herrn bestaunten, seine Wunder in der Tiefe des Meeres	24 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
25 - Gott gebot und ließ den Sturmwind aufstehn, der hoch die Wogen türmte -,	25 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
26 die zum Himmel emporstiegen und hinabfuhren in die tiefste Tiefe, sodass ihre Seele in der Not verzagte,	26 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
27 die wie Trunkene wankten und schwankten, am Ende waren mit all ihrer Weisheit,	27 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע
28 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss	28 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
29 - er machte aus dem Sturm ein Säuseln, sodass die Wogen des Meeres schwiegen -,	29 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
30 die sich freuten, dass die Wogen sich legten und er sie zum ersehnten Hafen führte:	30 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם
31 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen.	31 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
32 Sie sollen ihn in der Gemeinde des Volkes rühmen, ihn loben im Kreis der Alten.	32 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו
33 Er machte Ströme zur dürren Wüste, Oasen zum dürstenden Ödland,	33 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
34 fruchtbares Land zur salzigen Steppe; denn seine Bewohner waren böse.	34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה
35 Er machte die Wüste zum Wasserteich, verdorrtes Land zu Oasen.	35 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים
36 Dort siedelte er Hungernde an, sie gründeten wohnliche Städte.	36 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
37 Sie bestellten Felder, pflanzten Reben und erzielten reiche Ernten.	37 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
38 Er segnete sie, sodass sie sich gewaltig vermehrten, gab ihnen große Mengen an Vieh.	38 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
39 Dann aber wurden sie geringer an Zahl, gebeugt unter der Last von Leid und Kummer.	39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון
40 Er goss über die Edlen Verachtung aus, ließ sie umherirren in wegloser Wüste.	40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך
41 Die Armen hob er aus dem Elend empor und vermehrte ihre Sippen, einer Herde gleich.	41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
42 Die Redlichen sehn es und freuen sich, doch alle bösen Menschen verstummen.	42 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה
43 Wer ist weise und beachtet das alles, wer begreift die reiche Huld des Herrn?	43 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה