Vangelo secondo Matteo 25

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Allora si paragonerà il regno dei cieli a dieci vergini, le quali, prese le loro lampade, andarono incontro allo sposo e alla sposa.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Or cinque di esse erano stolte e cinque prudenti.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 Le stolte nel prendere le loro lampade non s'eran provviste d'olio:	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 le prudenti, invece, colle lampade presero anche l'olio nei vasetti.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 Or, tardando lo sposo, s'appisolarono tutte e s'addormentarono.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 E sulla mezzanotte si levò un grido: Ecco lo sposo; uscitegli incontro.	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Allora tutte quelle vergini s'alzarono ed acconciarono le loro lampade.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 E le stolte dissero alle prudenti: Dateci dell'olio vostro, perchè le nostre lampade si spengono.	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Ma le prudenti risposero: Affinchè poi non manchi e a noi e a voi, andate piuttosto dai venditori e compratevene.	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 Or mentre quelle andavano a comprarne, giunse lo sposo: e quelle che erano pronte entrarono con lui alle nozze e fu chiuso l'uscio.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 Da ultimo arrivarono anche le altre vergini: e cominciarono a dire: Signore, Signore, aprici.	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 Ma egli rispose: In verità vi dico, non vi conosco.	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 Vegliate adunque, perchè ignorate il giorno e l'ora.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 Così pure un uomo stando per viaggiare, chiamati i servi, consegnò loro i suoi beni:	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 a chi diede cinque talenti, a chi due, a chi uno: a ciascuno secondo la sua capacità, e subito partì.	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 Or colui che aveva ricevuto cinque talenti, andò a negoziarli e ne guadagnò altri cinque.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 Similmente quello che ne aveva ricevuti due, ne guadagnò altri due.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 Ma colui che ne aveva ricevuto uno, andò a fare una buca nella terra e vi nascose il danaro del suo padrone.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 Or molto tempo dopo ritornò il padrone di quei servi, e li chiamò a render conto.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 E venuto quello che aveva ricevuto cinque talenti, ne presentò altri cinque, dicendo: Signore, me ne desti cinque, ecco ne ho guadagnati altri cinque.	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 E il padrone a lui: Bene, servo buono e fedele, perchè sei stato fedele nel poco, ti darò autorità su molto; entra nella gioia del tuo Signore.	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 E presentatosi l'altro che aveva ricevuto due talenti, disse: Signore, me ne hai affidati due: eccone guadagnati altri due.	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 E il padrone a lui: Bene, servo buono e fedele, perchè sei stato fedele nel poco, ti darò autorità su molto; entra nella gioia del tuo Signore.	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 Presentatosi poi anche quello che aveva ricevuto un talento solo: Signore, disse, so che tu sei un uomo duro e che mieti dove non hai seminato, e raccogli dove non hai sparso;	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 e, temendo, nascosi il tuo talento sotterra: eccoti il tuo.	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 Ma il padrone gli rispose: Servo iniquo e infingardo, tu sapevi che io mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 e quindi dovevi portare il mio denaro ai banchieri, così al ritorno avrei ritirato il mio con l'interesse;	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 toglietegli perciò il talento e datelo a quello che ne ha dieci.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 A chi dunque ha, sarà dato e sovrabbonderà, ma a chi non ha, sarà tolto anche quel poco che sembra avere.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 E l'inutile servo gettatelo fuori nel buio: ivi sarà pianto e stridor di denti.	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 Or quando verrà il Figlio dell'uomo nella sua maestà, con tutti i suoi angeli, sederà sul trono della sua gloria.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 E si raduneranno dinanzi a lui tutte le genti, e separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dai capri;	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 e metterà le pecore alla sua destra e i capretti alla sinistra.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 Allora il re dirà a quelli che saranno alla sua destra: Venite, benedetti dal Padre mio, prendete possesso del regno preparato per voi sin dalla fondazione del mondo.	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 Perchè ebbi fame e mi deste da mangiare; ebbi sete e mi deste da bere; fui pellegrino e mi albergaste;	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 ignudo e mi rivestiste; infermo e mi visitaste; carcerato e veniste a trovarmi.	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Allora i giusti gli risponderanno: Signore, quando mai ti vedemmo affamato e ti abbiamo dato da mangiare, assetato e ti abbiamo dato da bere?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 Quando ti vedemmo pellegrino e ti abbiamo accolto, ignudo e ti abbiamo rivestito?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 Quando ti vedemmo infermo e carcerarato, e siam venuti a visitarti?	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 E il re risponderà loro: In verità vi dico: quando ciò faceste ad uno dei minimi di questi miei fratelli, l'avete fatto a me.	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 Allora si volgerà anche a quelli che sono a sinistra e dirà: Andate via da me, nel fuoco eterno, preparato pel diavolo e per gli angeli suoi.	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 Perchè ebbi fame e non mi deste da mangiare, ebbi sete e non mi deste da bere;	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 fui pellegrino e non mi albergaste; ignudo e non mi rivestiste; infermo e carcerato, e non mi visitaste.	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Allora anche questi gli risponderanno: Signore, quando mai ti abbiamo visto affamato o sitibondo, o pellegrino, o ignudo, o infermo, o carcerato, e non t'abbiamo assistito?	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Allora egli risponderà loro: In verità vi dico: quando ciò non faceste ad uno di questi minori, non l'avete fatto a me.	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 E questi andranno al supplizio eterno, e i giusti alla vita eterna.	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם