Vangelo secondo Matteo 20

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E' simile il regno dei cieli ad un padrone che allo spuntar del giorno uscì a prendere ad opera dei lavoratori per la sua vigna.	1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו
2 E pattuito coi lavoratori un danaro al giorno, li mandò alla sua vigna.	2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו
3 Ed uscito verso l'ora terza, vide altri stare sulla piazza sfaccendati,	3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק
4 e disse loro: Andate anche voi nella mia vigna e vi darò quel che sarà giusto.	4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו
5 E quelli andarono. Di nuovo uscì verso l'ora sesta e la nona, e fece lo stesso.	5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה
6 Uscito poi verso l'undecima, trovò altri sfaccendati, e disse loro: Perchè ve ne state tutto il giorno qui senza far nulla?	6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום
7 Gli rispondono: Perchè nessuno ci ha presi a giornata. Ed egli a loro: Andate anche voi nella mia vigna.	7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם
8 Venuta poi la sera, il padrone della vigna dice al suo fattore: Chiama i lavoratori e paga loro la mercede, cominciando dagli ultimi fino ai primi.	8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים
9 Essendo dunque venuti quelli dell'undecima ora, ebbero un danaro per uno.	9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד
10 Venuti poi anche i primi, pensavano di ricevere di più; ma ebbero anche essi un danaro per uno.	10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד
11 E, presolo, mormorarono contro il padrone,	11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר
12 dicendo: Quest'ultimi han fatto un'ora sola, e li hai trattati come noi che abbiamo portato il peso della giornata e il caldo.	12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו
13 Ma egli, rispondendo ad uno di loro disse: Amico, io non ti fo torto: non hai pattuito con me per un danaro?	13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי
14 piglia il tuo e vattene; ma io voglio dare anche a quest'ultimo quanto a te.	14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך
15 E non posso far del mio quel che voglio? E' forse maligno il tuo occhio, perchè io son buono?	15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי
16 Così gli ultimi saranno i primi, e i primi, ultimi. E molti sono i chiamati, ma pochi gli eletti.	16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
17 Poi Gesù stando per salire a Gerusalemme, presi in disparte i dodici discepoli, disse loro:	17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך
18 Ecco, ascendiamo a Gerusalemme, e il Figlio dell'uomo sarà dato nelle mani dei principi dei sacerdoti, e degli Scribi,	18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות
19 e lo condanneranno a morte, e lo consegneranno ai Gentili, ad essere schernito, flagellato, crocifisso; ma il terzo giorno risorgerà.	19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום
20 Allora gli s'accostò la madre dei figli di Zebedeo con i proprii figlioli, adorando e in atto di chiedere qualche cosa.	20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר
21 Che vuoi? le disse: Quella rispose: Di' che seggano questi due miei figlioli, uno alla tua destra e l'altro alla tua sinistra nel tuo regno.	21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך
22 E Gesù rispose. Non sapete quello che domandate. Potete voi bere il calice che berrò io? Gli rispondono: Lo possiamo.	22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל
23 Dice loro: Il calice mio voi certo lo berrete: sedere però alla mia destra o alla mia sinistra non sta a me conceder velo, ma è per quelli cui è stato preparato dal Padre mio.	23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי
24 Udito ciò gli altri dieci si indignarono contro i due fratelli.	24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים
25 Ma Gesù chiamatili a sè disse: Voi sapete che i principi delle nazioni le signoreggiano ed i grandi esercitano il potere sopra di esse.	25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם
26 Ma tra di voi non sarà così; anzi chi vorrà tra di voi diventare maggiore, sia vostro ministro.	26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת
27 E chi vorrà tra voi essere primo, sia vostro servo.	27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד
28 Come il Figlio dell'uomo non è venuto ad essere servito, ma a servire e a dar la sua vita in redenzione di molti.	28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
29 E nell'uscir da Gerico, andò dietro a lui gran folla:	29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב
30 ed ecco due ciechi, seduti lungo la strada, sentendo che passava Gesù, si misero a gridare: Signore, Figlio di David, abbi pietà di noi.	30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד
31 Ma il popolo li sgridava, perchè tacessero; quelli però gridavano più forte che mai: Signore, Figlio di David, abbi pietà di noi.	31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד
32 E Gesù, fermatosi, li chiamò e disse: Che volete che vi faccia?	32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם
33 Signore, gli rispondono, che s'aprano i nostri occhi!	33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו
34 E Gesù, mosso a pietà, toccò loro gli occhi; e subito videro e lo seguirono.	34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו