Vangelo secondo Matteo 22

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Gesù riprese a parlare loro con parabole e disse:	1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר
2 «Il regno dei cieli è simile a un re, che fece una festa di nozze per suo figlio.	2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
3 Egli mandò i suoi servi a chiamare gli invitati alle nozze, ma questi non volevano venire.	3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
4 Mandò di nuovo altri servi con quest’ordine: “Dite agli invitati: Ecco, ho preparato il mio pranzo; i miei buoi e gli animali ingrassati sono già uccisi e tutto è pronto; venite alle nozze!”.	4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
5 Ma quelli non se ne curarono e andarono chi al proprio campo, chi ai propri affari;	5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
6 altri poi presero i suoi servi, li insultarono e li uccisero.	6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
7 Allora il re si indignò: mandò le sue truppe, fece uccidere quegli assassini e diede alle fiamme la loro città.	7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
8 Poi disse ai suoi servi: “La festa di nozze è pronta, ma gli invitati non erano degni;	8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
9 andate ora ai crocicchi delle strade e tutti quelli che troverete, chiamateli alle nozze”.	9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה
10 Usciti per le strade, quei servi radunarono tutti quelli che trovarono, cattivi e buoni, e la sala delle nozze si riempì di commensali.	10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
11 Il re entrò per vedere i commensali e lì scorse un uomo che non indossava l’abito nuziale.	11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה
12 Gli disse: “Amico, come mai sei entrato qui senza l’abito nuziale?”. Quello ammutolì.	12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם
13 Allora il re ordinò ai servi: “Legatelo mani e piedi e gettatelo fuori nelle tenebre; là sarà pianto e stridore di denti”.	13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
14 Perché molti sono chiamati, ma pochi eletti».	14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
15 Allora i farisei se ne andarono e tennero consiglio per vedere come coglierlo in fallo nei suoi discorsi.	15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר
16 Mandarono dunque da lui i propri discepoli, con gli erodiani, a dirgli: «Maestro, sappiamo che sei veritiero e insegni la via di Dio secondo verità. Tu non hai soggezione di alcuno, perché non guardi in faccia a nessuno.	16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
17 Dunque, di’ a noi il tuo parere: è lecito, o no, pagare il tributo a Cesare?».	17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
18 Ma Gesù, conoscendo la loro malizia, rispose: «Ipocriti, perché volete mettermi alla prova?	18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
19 Mostratemi la moneta del tributo». Ed essi gli presentarono un denaro.	19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
20 Egli domandò loro: «Questa immagine e l’iscrizione, di chi sono?».	20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו
21 Gli risposero: «Di Cesare». Allora disse loro: «Rendete dunque a Cesare quello che è di Cesare e a Dio quello che è di Dio».	21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22 A queste parole rimasero meravigliati, lo lasciarono e se ne andarono.	22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם
23 In quello stesso giorno vennero da lui alcuni sadducei – i quali dicono che non c’è risurrezione – e lo interrogarono:	23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
24 «Maestro, Mosè disse: Se uno muore senza figli, suo fratello ne sposerà la moglie e darà una discendenza al proprio fratello.	24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו
25 Ora, c’erano tra noi sette fratelli; il primo, appena sposato, morì e, non avendo discendenza, lasciò la moglie a suo fratello.	25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
26 Così anche il secondo, e il terzo, fino al settimo.	26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
27 Alla fine, dopo tutti, morì la donna.	27 ואחרי כלם מתה גם האשה
28 Alla risurrezione, dunque, di quale dei sette lei sarà moglie? Poiché tutti l’hanno avuta in moglie».	28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
29 E Gesù rispose loro: «Vi ingannate, perché non conoscete le Scritture e neppure la potenza di Dio.	29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים
30 Alla risurrezione infatti non si prende né moglie né marito, ma si è come angeli nel cielo.	30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו
31 Quanto poi alla risurrezione dei morti, non avete letto quello che vi è stato detto da Dio:	31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
32 Io sono il Dio di Abramo, il Dio di Isacco e il Dio di Giacobbe? Non è il Dio dei morti, ma dei viventi!».	32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
33 La folla, udendo ciò, era stupita dal suo insegnamento.	33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו
34 Allora i farisei, avendo udito che egli aveva chiuso la bocca ai sadducei, si riunirono insieme	34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
35 e uno di loro, un dottore della Legge, lo interrogò per metterlo alla prova:	35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר
36 «Maestro, nella Legge, qual è il grande comandamento?».	36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה
37 Gli rispose: «Amerai il Signore tuo Dio con tutto il tuo cuore, con tutta la tua anima e con tutta la tua mente.	37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
38 Questo è il grande e primo comandamento.	38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
39 Il secondo poi è simile a quello: Amerai il tuo prossimo come te stesso.	39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
40 Da questi due comandamenti dipendono tutta la Legge e i Profeti».	40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים
41 Mentre i farisei erano riuniti insieme, Gesù chiese loro:	41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
42 «Che cosa pensate del Cristo? Di chi è figlio?». Gli risposero: «Di Davide».	42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
43 Disse loro: «Come mai allora Davide, mosso dallo Spirito, lo chiama Signore, dicendo:	43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
44 Disse il Signore al mio Signore: Siedi alla mia destra finché io ponga i tuoi nemici sotto i tuoi piedi?	44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
45 Se dunque Davide lo chiama Signore, come può essere suo figlio?».	45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 Nessuno era in grado di rispondergli e, da quel giorno, nessuno osò più interrogarlo.	46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו