Primo libro di Samuele 7

Sacra Bibbia Garofalo	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Vennero gli uomini di Kiriat-Jarim, portarono via l’arca di Jahvè e la introdussero in casa di Abinadab, sul colle; consacrarono il figlio di lui, Eleazaro, perché custodisse l’arca di Jahvè.	¹ וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי ׀ קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת־אֲרֹון יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתֹו אֶל־בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת־אֶלְעָזָר בְּנֹו קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת־אֲרֹון יְהוָה׃ פ
² Dal giorno in cui l’arca ebbe stanza a Kiriat- Jarim, passarono molti anni, una ventina di anni e tutta la nazione di Israele si rivolse, gemendo, a Jahvè.	² וַיְהִי מִיֹּום שֶׁבֶת הָאָרֹון בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה׃ ס
³ Allora Samuele disse a tutta la casa di Israele: «Se ritornate a Jahvè di tutto cuore, allontanate da voi tutti gli dèi stranieri, indirizzate il cuore a Jahvè e servite lui, lui solo: egli vi libererà dalle mani dei Filistei».	³ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם־בְּכָל־לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל־יְהוָה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתֹּוכְכֶם וְהָעַשְׁתָּרֹות וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל־יְהוָה וְעִבְדֻהוּ לְבַדֹּו וְיַצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
⁴ I figli di Israele allontanarono i Baal e le Astarti e servirono soltanto Jahvè.	⁴ וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְהוָה לְבַדֹּו׃ פ
⁵ Poi Samuele ordinò: «Radunate tutto Israele a Mizpa, perché io preghi Jahvè per voi».	⁵ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל־יְהוָה
⁶ Si radunarono a Mizpa; dopo aver attinto un po’ di acqua, la versarono al cospetto di Jahvè e quel giorno digiunarono, dicendo: «Abbiamo peccato contro Jahvè!» A Mizpa Samuele fu Giudice dei figli di Israele.	⁶ וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ ׀ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהוָה וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה
⁷ Ma i Filistei vennero a sapere che i figli di Israele si erano radunati a Mizpa; allora i principi dei Filistei mossero contro Israele, Udito ciò, i figli di Israele ebbero paura dei Filistei	⁷ וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־הִתְקַבְּצוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵי־פְלִשְׁתִּים אֶל־יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים
⁸ e dissero a Samuele: «Non cessare di supplicare per noi Jahvè nostro Dio perché ci salvi dalla mano dei Filistei!»	⁸ וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
⁹ Samuele prese un agnello da latte e lo offrì tutto in olocausto a Jahvè, levando grida d’aiuto per Israele. Jahvè lo ascoltò.	⁹ וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד [וַיַּעֲלֶה כ] (וַיַּעֲלֵהוּ ק) עֹולָה כָּלִיל לַיהוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה
¹⁰ Infatti, Samuele stava ancora offrendo il sacrificio quando i Filistei avanzarono per combattere contro Israele; ma in quel giorno Jahvè tuonò con rombo immenso contro i Filistei e li riempì di terrore, così che ebbero la peggio di fronte a Israele.	¹⁰ וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעֹולָה וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּרְעֵם יְהוָה ׀ בְּקֹול־גָּדֹול בַּיֹּום הַהוּא עַל־פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
¹¹ Gli uomini di Israele uscirono da Mizpa, inseguirono i Filistei e li batterono fin sotto Bet-Char.	¹¹ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן־הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּם עַד־מִתַּחַת לְבֵית כָּר
¹² Per questo Samuele prese una pietra, la pose tra Mizpa e Jeshana e la chiamò Eben-Ezer, spiegando: «Fin qui Jahvè ci ha aiutato».	¹² וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין־הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד־הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה
¹³ I Filistei furono rintuzzati e non riuscirono più a penetrare nei confini di Israele, poiché la mano di Jahvè fu contro i Filistei per tutto il tempo di Samuele.	¹³ וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא־יָסְפוּ עֹוד לָבֹוא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד־יְהוָה בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵל
¹⁴ Inoltre, tornarono a Israele le città che i Filistei avevano tolto a Israele, da Ekron a Gat. Israele ne liberò i confini dalle mani dei Filistei. Ci fu anche pace tra Israele e gli Amorrei.	¹⁴ וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ־פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל ׀ לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרֹון וְעַד־גַּת וְאֶת־גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלֹום בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי
¹⁵ Samuele fu Giudice di Israele per tutto il tempo della sua vita;	¹⁵ וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו
¹⁶ ogni anno andava a fare il giro di Bethel, di Galgala, di Mizpa, esercitando l’ufficio di Giudice in tutti questi luoghi.	¹⁶ וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית־אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַמְּקֹומֹות הָאֵלֶּה
¹⁷ Poi ritornava a Rama, dove infatti aveva la residenza ed era Giudice di Israele. Là, edificò anche un altare a Jahvè.	¹⁷ וּתְשֻׁבָתֹו הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתֹו וְשָׁם שָׁפָט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה׃ פ