Psalmen 78

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Ein Weisheitslied Asafs.] Mein Volk, vernimm meine Weisung! Wendet euer Ohr zu den Worten meines Mundes!	1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי
2 Ich öffne meinen Mund zu einem Spruch; ich will die Geheimnisse der Vorzeit verkünden.	2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
3 Was wir hörten und erfuhren, was uns die Väter erzählten,	3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו
4 das wollen wir unseren Kindern nicht verbergen, sondern dem kommenden Geschlecht erzählen: die ruhmreichen Taten und die Stärke des Herrn, die Wunder, die er getan hat.	4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה
5 Er stellte sein Gesetz auf in Jakob, gab in Israel Weisung und gebot unseren Vätern, ihre Kinder das alles zu lehren,	5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם
6 damit das kommende Geschlecht davon erfahre, die Kinder späterer Zeiten; sie sollten aufstehen und es weitergeben an ihre Kinder,	6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם
7 damit sie ihr Vertrauen auf Gott setzen, die Taten Gottes nicht vergessen und seine Gebote bewahren	7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו
8 und nicht werden wie ihre Väter, jenes Geschlecht voll Trotz und Empörung, das wankelmütige Geschlecht, dessen Geist nicht treu zu Gott hielt.	8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו
9 Die Söhne Efraims, Kämpfer mit Pfeil und Bogen, wandten den Rücken am Tag der Schlacht;	9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב
10 Gottes Bund hielten sie nicht, sie weigerten sich, seiner Weisung zu folgen.	10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת
11 Sie vergaßen die Taten des Herrn, die Wunder, die er sie sehen ließ.	11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם
12 Vor den Augen ihrer Väter vollbrachte er Wunder im Land Ägypten, im Gefilde von Zoan.	12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען
13 Er spaltete das Meer und führte sie hindurch, er ließ das Wasser fest stehen wie einen Damm.	13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד
14 Er leitete sie bei Tag mit der Wolke und die ganze Nacht mit leuchtendem Feuer.	14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש
15 Er spaltete Felsen in der Wüste und gab dem Volk reichlich zu trinken wie mit Wassern der Urflut.	15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה
16 Er ließ Bäche aus dem Gestein entspringen, ließ Wasser fließen gleich Strömen.	16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים
17 Doch sie sündigten weiter gegen ihn, sie trotzten in der Wüste dem Höchsten.	17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה
18 In ihrem Herzen versuchten sie Gott, forderten Nahrung für den Hunger.	18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם
19 Sie redeten gegen Gott; sie fragten: «Kann uns denn Gott den Tisch decken in der Wüste?	19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר
20 Zwar hat er an den Felsen geschlagen, sodass Wasser floss und Bäche strömten. Kann er uns auch Brot verschaffen und sein Volk mit Fleisch versorgen?»	20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו
21 Das hörte der Herr und war voll Grimm; Feuer flammte auf gegen Jakob, Zorn erhob sich gegen Israel,	21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל
22 weil sie Gott nicht glaubten und nicht auf seine Hilfe vertrauten.	22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו
23 Dennoch gebot er den Wolken droben und öffnete die Tore des Himmels.	23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח
24 Er ließ Manna auf sie regnen als Speise, er gab ihnen Brot vom Himmel.	24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו
25 Da aßen die Menschen Wunderbrot; Gott gab ihnen Nahrung in Fülle.	25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע
26 Er ließ den Ostwind losbrechen droben am Himmel, führte in seiner Macht den Südwind herbei,	26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן
27 ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub, gefiederte Vögel wie Sand am Meer.	27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף
28 Er ließ sie mitten ins Lager fallen, rings um Israels Zelte.	28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו
29 Da aßen alle und wurden satt; er hatte ihnen gebracht, was sie begehrten.	29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם
30 Noch aber hatten sie ihre Gier nicht gestillt, noch war die Speise in ihrem Mund,	30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם
31 da erhob sich gegen sie Gottes Zorn; er erschlug ihre Führer und streckte die jungen Männer Israels nieder.	31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע
32 Doch sie sündigten trotz allem weiter und vertrauten nicht seinen Wundern.	32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו
33 Darum ließ er ihre Tage schwinden wie einen Hauch und ihre Jahre voll Schrecken vergehen.	33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה
34 Wenn er dreinschlug, fragten sie nach Gott, kehrten um und suchten ihn.	34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל
35 Sie dachten daran, dass Gott ihr Fels ist, Gott, der Höchste, ihr Erlöser.	35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם
36 Doch sie täuschten ihn mit falschen Worten und ihre Zunge belog ihn.	36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו
37 Ihr Herz hielt nicht fest zu ihm, sie hielten seinem Bund nicht die Treue.	37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו
38 Er aber vergab ihnen voll Erbarmen die Schuld und tilgte sein Volk nicht aus. Oftmals ließ er ab von seinem Zorn und unterdrückte seinen Groll.	38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו
39 Denn er dachte daran, dass sie nichts sind als Fleisch, nur ein Hauch, der vergeht und nicht wiederkehrt.	39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב
40 Wie oft haben sie ihm in der Wüste getrotzt, ihn gekränkt in der Steppe!	40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון
41 Immer wieder stellten sie ihn auf die Probe, sie reizten den heiligen Gott Israels.	41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו
42 Sie dachten nicht mehr an seine mächtige Hand, an den Tag, als er sie vom Unterdrücker befreite,	42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר
43 als er in Ägypten Zeichen tat und Wunder im Gefilde von Zoan:	43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען
44 Er verwandelte ihre Flüsse und Bäche in Blut; sie konnten daraus nicht mehr trinken.	44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון
45 Er schickte einen Schwarm von Fliegen, der fraß sie auf, ein Heer von Fröschen, das vertilgte sie.	45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם
46 Ihre Ernte überließ er den Grillen und den Heuschrecken den Ertrag ihrer Mühen.	46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה
47 Ihre Reben zerschlug er mit Hagel, ihre Maulbeerbäume mit Körnern aus Eis.	47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל
48 Ihr Vieh überließ er der Pest und ihre Herden den Seuchen.	48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים
49 Er ließ die Glut seines Zorns auf sie los: Grimm und Wut und Bedrängnis, Boten des Unheils in Scharen.	49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים
50 Er ließ seinem Zorn freien Lauf; er bewahrte sie nicht vor dem Tod und lieferte ihr Leben der Pest aus.	50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר
51 Er schlug in Ägypten alle Erstgeburt, in den Zelten Hams die Blüte der Jugend.	51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם
52 Dann führte er sein Volk hinaus wie Schafe, leitete sie wie eine Herde durch die Wüste.	52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר
53 Er führte sie sicher, sie mussten nichts fürchten, doch ihre Feinde bedeckte das Meer.	53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים
54 Er brachte sie in sein heiliges Land, in die Berge, die er erwarb mit mächtiger Hand.	54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו
55 Er vertrieb die Völker vor ihnen, ließ in ihren Zelten die Stämme Israels wohnen und teilte ihnen ihr Erbteil zu.	55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל
56 Doch sie versuchten Gott und trotzten dem Höchsten; sie hielten seine Satzungen nicht.	56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו
57 Wie ihre Väter fielen sie treulos von ihm ab, sie wandten sich ab wie ein Bogen, der versagt.	57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה
58 Sie erbitterten ihn mit ihrem Kult auf den Höhen und reizten seine Eifersucht mit ihren Götzen.	58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו
59 Als Gott es sah, war er voll Grimm und sagte sich los von Israel.	59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל
60 Er verwarf seine Wohnung in Schilo, das Zelt, wo er unter den Menschen wohnte.	60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם
61 Er gab seine Macht in Gefangenschaft, seine heilige Lade fiel in die Hand des Feindes.	61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר
62 Er lieferte sein Volk dem Schwert aus; er war voll Grimm über sein Eigentum.	62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר
63 Die jungen Männer fraß das Feuer; den jungen Mädchen sang man kein Brautlied.	63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו
64 Die Priester wurden mit dem Schwert erschlagen; die Witwen konnten die Toten nicht beweinen.	64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה
65 Da erwachte der Herr wie aus dem Schlaf, wie ein Held, der betäubt war vom Wein.	65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין
66 Er schlug seine Feinde zurück und gab sie ewiger Schande preis.	66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו
67 Das Zelt Josefs verwarf er, dem Stamm Efraim entzog er die Erwählung.	67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר
68 Doch den Stamm Juda erwählte er, den Berg Zion, den er liebt.	68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב
69 Dort baute er sein hoch aufragendes Heiligtum, so fest wie die Erde, die er für immer gegründet hat.	69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם
70 Und er erwählte seinen Knecht David; er holte ihn weg von den Hürden der Schafe,	70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן
71 von den Muttertieren nahm er ihn fort, damit er sein Volk Jakob weide und sein Erbe Israel.	71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו
72 Er sorgte als Hirt für sie mit lauterem Herzen und führte sie mit klugen Händen.	72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם