Psalmen 139

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Für den Chormeister. Ein Psalm Davids.] Herr, du hast mich erforscht und du kennst mich.	1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע
2 Ob ich sitze oder stehe, du weißt von mir. Von fern erkennst du meine Gedanken.	2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק
3 Ob ich gehe oder ruhe, es ist dir bekannt; du bist vertraut mit all meinen Wegen.	3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה
4 Noch liegt mir das Wort nicht auf der Zunge - du, Herr, kennst es bereits.	4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה
5 Du umschließt mich von allen Seiten und legst deine Hand auf mich.	5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה
6 Zu wunderbar ist für mich dieses Wissen, zu hoch, ich kann es nicht begreifen.	6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה
7 Wohin könnte ich fliehen vor deinem Geist, wohin mich vor deinem Angesicht flüchten?	7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח
8 Steige ich hinauf in den Himmel, so bist du dort; bette ich mich in der Unterwelt, bist du zugegen.	8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך
9 Nehme ich die Flügel des Morgenrots und lasse mich nieder am äußersten Meer,	9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים
10 auch dort wird deine Hand mich ergreifen und deine Rechte mich fassen.	10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך
11 Würde ich sagen: «Finsternis soll mich bedecken, statt Licht soll Nacht mich umgeben»,	11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני
12 auch die Finsternis wäre für dich nicht finster,die Nacht würde leuchten wie der Tag, die Finsternis wäre wie Licht.	12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה
13 Denn du hast mein Inneres geschaffen, mich gewoben im Schoß meiner Mutter.	13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי
14 Ich danke dir, dass du mich so wunderbar gestaltet hast. Ich weiß: Staunenswert sind deine Werke.	14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד
15 Als ich geformt wurde im Dunkeln, kunstvoll gewirkt in den Tiefen der Erde, waren meine Glieder dir nicht verborgen.	15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ
16 Deine Augen sahen, wie ich entstand, in deinem Buch war schon alles verzeichnet; meine Tage waren schon gebildet, als noch keiner von ihnen da war.	16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם
17 Wie schwierig sind für mich, o Gott, deine Gedanken, wie gewaltig ist ihre Zahl!	17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם
18 Wollte ich sie zählen, es wären mehr als der Sand. Käme ich bis zum Ende, wäre ich noch immer bei dir.	18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך
19 Wolltest du, Gott, doch den Frevler töten! Ihr blutgierigen Menschen, lasst ab von mir!	19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני
20 Sie reden über dich voll Tücke und missbrauchen deinen Namen.	20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך
21 Soll ich die nicht hassen, Herr, die dich hassen, die nicht verabscheuen, die sich gegen dich erheben?	21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט
22 Ich hasse sie mit glühendem Hass; auch mir sind sie zu Feinden geworden.	22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי
23 Erforsche mich, Gott, und erkenne mein Herz, prüfe mich und erkenne mein Denken!	23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי
24 Sieh her, ob ich auf dem Weg bin, der dich kränkt, und leite mich auf dem altbewährten Weg!	24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם