Vangelo secondo Matteo 14

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quel tempo al tetrarca Erode giunse notizia della fama di Gesù.	1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע
2 Egli disse ai suoi cortigiani: «Costui è Giovanni il Battista. È risorto dai morti e per questo ha il potere di fare prodigi!».	2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו
3 Erode infatti aveva arrestato Giovanni e lo aveva fatto incatenare e gettare in prigione a causa di Erodìade, moglie di suo fratello Filippo.	3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו
4 Giovanni infatti gli diceva: «Non ti è lecito tenerla con te!».	4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה
5 Erode, benché volesse farlo morire, ebbe paura della folla perché lo considerava un profeta.	5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו
6 Quando fu il compleanno di Erode, la figlia di Erodìade danzò in pubblico e piacque tanto a Erode	6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס
7 che egli le promise con giuramento di darle quello che avesse chiesto.	7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך
8 Ella, istigata da sua madre, disse: «Dammi qui, su un vassoio, la testa di Giovanni il Battista».	8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל
9 Il re si rattristò, ma a motivo del giuramento e dei commensali ordinò che le venisse data	9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה
10 e mandò a decapitare Giovanni nella prigione.	10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר
11 La sua testa venne portata su un vassoio, fu data alla fanciulla e lei la portò a sua madre.	11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה
12 I suoi discepoli si presentarono a prendere il cadavere, lo seppellirono e andarono a informare Gesù.	12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע
13 Avendo udito questo, Gesù partì di là su una barca e si ritirò in un luogo deserto, in disparte. Ma le folle, avendolo saputo, lo seguirono a piedi dalle città.	13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים
14 Sceso dalla barca, egli vide una grande folla, sentì compassione per loro e guarì i loro malati.	14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם
15 Sul far della sera, gli si avvicinarono i discepoli e gli dissero: «Il luogo è deserto ed è ormai tardi; congeda la folla perché vada nei villaggi a comprarsi da mangiare».	15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל
16 Ma Gesù disse loro: «Non occorre che vadano; voi stessi date loro da mangiare».	16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל
17 Gli risposero: «Qui non abbiamo altro che cinque pani e due pesci!».	17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים
18 Ed egli disse: «Portatemeli qui».	18 ויאמר הביאום אלי הלם
19 E, dopo aver ordinato alla folla di sedersi sull’erba, prese i cinque pani e i due pesci, alzò gli occhi al cielo, recitò la benedizione, spezzò i pani e li diede ai discepoli, e i discepoli alla folla.	19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם
20 Tutti mangiarono a sazietà, e portarono via i pezzi avanzati: dodici ceste piene.	20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים
21 Quelli che avevano mangiato erano circa cinquemila uomini, senza contare le donne e i bambini.	21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף
22 Subito dopo costrinse i discepoli a salire sulla barca e a precederlo sull’altra riva, finché non avesse congedato la folla.	22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם
23 Congedata la folla, salì sul monte, in disparte, a pregare. Venuta la sera, egli se ne stava lassù, da solo.	23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה
24 La barca intanto distava già molte miglia da terra ed era agitata dalle onde: il vento infatti era contrario.	24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה
25 Sul finire della notte egli andò verso di loro camminando sul mare.	25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים
26 Vedendolo camminare sul mare, i discepoli furono sconvolti e dissero: «È un fantasma!» e gridarono dalla paura.	26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד
27 Ma subito Gesù parlò loro dicendo: «Coraggio, sono io, non abbiate paura!».	27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו
28 Pietro allora gli rispose: «Signore, se sei tu, comandami di venire verso di te sulle acque».	28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים
29 Ed egli disse: «Vieni!». Pietro scese dalla barca, si mise a camminare sulle acque e andò verso Gesù.	29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע
30 Ma, vedendo che il vento era forte, s’impaurì e, cominciando ad affondare, gridò: «Signore, salvami!».	30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני
31 E subito Gesù tese la mano, lo afferrò e gli disse: «Uomo di poca fede, perché hai dubitato?».	31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך
32 Appena saliti sulla barca, il vento cessò.	32 הם עלו אל האניה והרוח שככה
33 Quelli che erano sulla barca si prostrarono davanti a lui, dicendo: «Davvero tu sei Figlio di Dio!».	33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה
34 Compiuta la traversata, approdarono a Gennèsaret.	34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר
35 E la gente del luogo, riconosciuto Gesù, diffuse la notizia in tutta la regione; gli portarono tutti i malati	35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים
36 e lo pregavano di poter toccare almeno il lembo del suo mantello. E quanti lo toccarono furono guariti.	36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו