Psalmen 14

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 [Für den Chormeister. Von David.]Die Toren sagen in ihrem Herzen: «Es gibt keinen Gott.» Sie handeln verwerflich und schnöde; da ist keiner, der Gutes tut.	1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבֹּו אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה־טֹוב
2 Der Herr blickt vom Himmel herab auf die Menschen, ob noch ein Verständiger da ist, der Gott sucht.	2 יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאֹות הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים
3 Alle sind sie abtrünnig und verdorben, keiner tut Gutes, auch nicht ein Einziger.	3 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טֹוב אֵין גַּם־אֶחָד
4 Haben denn all die Übeltäter keine Einsicht? Sie verschlingen mein Volk. Sie essen das Brot des Herrn, doch seinen Namen rufen sie nicht an.	4 הֲלֹא יָדְעוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ
5 Es trifft sie Furcht und Schrecken; denn Gott steht auf der Seite der Gerechten.	5 שָׁם ׀ פָּחֲדוּ פָחַד כִּי־אֱלֹהִים בְּדֹור צַדִּיק
6 Die Pläne der Armen wollt ihr vereiteln, doch ihre Zuflucht ist der Herr.	6 עֲצַת־עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ
7 Ach, käme doch vom Zion Hilfe für Israel! Wenn einst der Herr das Geschick seines Volkes wendet, dann jubelt Jakob, dann freut sich Israel.	7 מִי יִתֵּן מִצִּיֹּון יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמֹּו יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל
	8 גַּם־בְּרֹושִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנֹון מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא־יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ
	9 שְׁאֹול מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בֹּואֶךָ עֹורֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאֹותָם כֹּל מַלְכֵי גֹויִם
	10 כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמֹונוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ
	11 הוּרַד שְׁאֹול גְאֹונֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תֹּולֵעָה
	12 אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חֹולֵשׁ עַל־גֹּויִם
	13 וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכֹוכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מֹועֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפֹון
	14 אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיֹון
	15 אַךְ אֶל־שְׁאֹול תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֹור
	16 רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבֹּונָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכֹות
	17 שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה
	18 כָּל־מַלְכֵי גֹויִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבֹוד אִישׁ בְּבֵיתֹו
	19 וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יֹורְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בֹור כְּפֶגֶר מוּבָס
	20 לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעֹולָם זֶרַע מְרֵעִים
	21 הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבֹותָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים
	22 וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה
	23 וְשַׂמְתִּיהָ לְמֹורַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ
	24 נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם
	25 לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלֹּו וְסֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֹו יָסוּר
	26 זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל־כָּל־הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם
	27 כִּי־יְהוָה צְבָאֹות יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדֹו הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ פ
	28 בִּשְׁנַת־מֹות הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה
	29 אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיֹו שָׂרָף מְעֹופֵף
	30 וְרָעוּ בְּכֹורֵי דַלִּים וְאֶבְיֹונִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג
	31 הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי־עִיר נָמֹוג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפֹון עָשָׁן בָּא וְאֵין בֹּודֵד בְּמֹועָדָיו
	32 וּמַה־יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי־גֹוי כִּי יְהוָה יִסַּד צִיֹּון וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמֹּו׃ ס