Vangelo secondo Luca 22

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - S'avvicinava la festa degli azzimi, chiamata Pasqua;	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 e i principi dei Sacerdoti e gli Scribi cercavano il modo di uccidere Gesù, ma avevan paura del popolo.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 Ora, Satana entrò in Giuda, chiamato Iscariote, uno dei Dodici,	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 il quale andò a combinare coi principi dei Sacerdoti e coi capitani sul come darlo nelle loro mani.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Essi se ne rallegrarono e patteggiarono di dargli del denaro.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 Egli s'impegnò da parte sua e cercava un'occasione favorevole per consegnarlo all'insaputa della folla.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Venne il giorno degli azzimi, nel quale si doveva immolare la Pasqua.	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 Gesù mandò Pietro e Giovanni: «Andate» disse loro «a preparare il banchetto pasquale».	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 Essi gli domandarono: «Dove vuoi che prepariamo?».	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Rispose loro: «Entrando in città, troverete un uomo che porta una brocca d'acqua; seguitelo fin nella casa ove entrerà	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 e direte al padrone di casa: - Il maestro ti manda a dire: Dov'è la sala nella quale mangerò la Pasqua co' miei discepoli? . -	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 Ed egli vi mostrerà una gran sala allestita; quivi apparecchiate».	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Essi andarono, trovarono com'egli aveva lor detto, e apparecchiaron la Pasqua.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 All'ora stabilita, si mise a tavola con gli apostoli.	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 E disse loro: «Ho desiderato ardentemente di mangiare questa Pasqua con voi, prima di patire,	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 poichè vi dico che non ne mangerò più fino a che si celebri nel regno di Dio».	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 E preso un calice, rese grazie e disse: «Prendete e dividetelo tra voi;	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 perchè io vi dico che non berrò più del frutto della vite, finchè sia venuto il regno di Dio».	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Poi prese del pane, rese grazie, lo spezzò e lo diede loro, dicendo: «Questo è il mio corpo, il quale è dato a voi; fate questo in memoria di me».	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 E così fece col calice, dopo aver cenato, dicendo: «Questo calice è il nuovo patto nel sangue mio, che sarà sparso per voi.	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 Del resto, ecco: la mano di chi mi tradisce è qui sulla tavola.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Ma se il Figliuol dell'uomo se ne va, conforme a quanto è stato decretato, però guai a quell'uomo dal quale sarà tradito».	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Ed essi cominciarono a domandarsi gli uni gli altri chi fosse mai di loro che farebbe tal cosa.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 Nacque poi tra loro una contesa per sapere chi di essi doveva essere considerato il maggiore.	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 Ma egli disse loro: «I re delle nazioni le dominano e quelli che hanno autorità su di esse vengono chiamati benefattori.	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 Non sia però così tra voi; anzi il più grande tra voi, sia come il più piccolo; e chi governa, sia come colui che serve.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 Poichè chi è più grande, colui che sta a tavola o colui che serve? Non è forse colui che sta a tavola? Io tuttavia sto in mezzo a voi come uno che serve.	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 Voi siete quelli che avete perseverato con me nelle mie prove;	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 io vi preparo un regno, come il Padre mio l'ha preparato per me;	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 affinchè mangiate e beviate alla mia mensa nel mio regno e sediate in trono a giudicare le dodici tribù di Israele».	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 Disse poi il Signore: «Simone, Simone, ecco Satana va in cerca di voi per vagliarvi come si vaglia il grano.	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 Ma io ho pregato per te, affinchè la tua fede non venga meno; e tu, quando sarai convertito, conferma i tuoi fratelli».	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 Ma egli replicò: «Signore, son pronto ad andare con te e in prigione e alla morte».	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 E Gesù: «Pietro, ti dico che oggi il gallo non canterà, prima che tu abbia negato tre volte di conoscermi».	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Poi disse loro: «Quando vi mandai senza sacco, senza bisaccia e senza calzari, vi mancò mai nulla?».	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 Ed essi risposero: «Nulla». Egli riprese: «Ma ora, chi ha un sacco, si prenda anche una bisaccia, e chi non ha spada, venda il mantello e ne compri una;	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 perchè io vi dico che è necessario che si compia in me questa parola della Scrittura: È stato annoverato tra i malfattori . Infatti le cose che mi riguardano si stanno compiendo».	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 Gli dissero: «Signore, ecco qui due spade!». Rispose loro: «Basta così!».	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 Quindi uscì per andare, secondo il solito, al monte degli Ulivi, e i suoi discepoli lo seguirono.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Giunto sul luogo, disse loro: «Pregate per non cadere in tentazione».	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 E si staccò da loro circa un tiro di sasso e postosi in ginocchio, cominciò a pregare così:	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 «Padre, se tu vuoi, allontana da me questo calice! Però si faccia non la mia, ma la tua volontà».	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 Allora gli apparve un angelo del cielo a confortarlo. E trovandosi in agonia, pregava più intensamente	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 e il suo sudore divenne simile a gocce di sangue che cadevan per terra.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 E alzatosi dalla preghiera, venne ai discepoli, che trovò addormentati per la tristezza,	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 e disse loro: «Perchè dormite? Alzatevi e pregate per non cadere in tentazione».	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Parlava ancora, ed ecco apparire una turba; colui che si chiamava Giuda, uno dei Dodici, li precedeva e si accostò a Gesù per baciarlo.	47 ]74-64[
48 Gesù gli disse: «Giuda, con un bacio tradisci il Figliuol dell'uomo?».	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Quelli che erano con Gesù, vedendo quanto stava per accadere, dissero: «Signore, dobbiamo mettere mano alla spada?».	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 E un d'essi percosse il servo del sommo sacerdote e gli portò via netto l'orecchio destro.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Ma Gesù disse: «Smettete, basta!». E toccato l'orecchio di costui, lo risanò.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Disse poi Gesù ai principi dei Sacerdoti, ai capitani delle guardie del tempio e agli anziani venuti contro di lui: «Siete venuti con spade e bastoni, come se fossi un ladro;	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 mentre quando stavo con voi ogni giorno nel tempio, voi non mi avete mai messe le mani addosso; ma questa è l'ora vostra e la potenza delle tenebre».	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Impadronitisi di lui, lo menaron via e lo condussero in casa del sommo sacerdote; e Pietro lo seguiva di lontano.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Avendo poi acceso un fuoco in mezzo al cortile, la gente si accomodò intorno ad esso e Pietro si sedette in mezzo a loro.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Una serva, vistolo seduto al fuoco, lo squadrò ben bene e poi disse: «Anche quest'uomo era con lui».	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 Ma egli negò, dicendo: «Donna, io non lo conosco».	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Poco dopo, un altro, vedendolo, disse: «Anche tu sei di quelli». Ma Pietro rispose: «O uomo, io non sono».	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 E trascorsa circa un'ora, un terzo affermava la stessa cosa, dicendo: «Certo, pure questi era con lui; difatti è Galileo».	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 Ma Pietro replicò: «O uomo, io non so ciò che tu voglia dire». E subito, mentre ancora parlava, un gallo cantò.	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 Il Signore allora si volse a guardar Pietro, e Pietro si ricordò della parola dettagli dal Signore: «Prima che il gallo canti oggi, tu mi rinnegherai tre volte».	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 E uscito fuori, Pietro pianse amaramente.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 Intanto gli uomini che tenevan Gesù lo schernivano, percotendolo.	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 E bendatolo gli davan schiaffi e gli domandavano: «Indovina chi ti ha percosso?».	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 E bestemmiando, dicevano contro di lui molte altre cose.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 Appena giorno, gli anziani del popolo, i principi dei Sacerdoti e gli Scribi si radunarono e lo menarono al loro Sinedrio e gli dissero: «Se tu sei il Cristo, dillo a noi».	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 Egli rispose loro: «Anche se ve lo dico, voi non mi credereste;	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 e se vi facessi delle domande, voi non mi rispondereste, nè mi rilascereste.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 Ma d'ora innanzi il Figliuol dell'uomo sarà seduto alla destra della potenza di Dio».	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 E tutti dissero: «Sei tu dunque il Figliuolo di Dio?». Egli rispose: «Voi stessi lo dite che io lo sono».	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 Quelli allora esclamarono: «Che bisogno abbiamo ancora di testimonianze? L'abbiamo noi stesso udito dalla sua propria bocca».	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו