Vangelo secondo Marco 8

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - In quei giorni essendosi di nuovo fatta intorno una grande folla, che non aveva da mangiare, Gesù chiamò a sè i discepoli e disse loro:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 «Ho compassione di questo popolo, perchè già da tre giorni sta con me e non ha da mangiare.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 Se li rimando alle loro case digiuni, verranno meno per via, perchè alcuni di essi sono venuti da lontano».	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 I suoi discepoli gli risposero: «Come è mai possibile trovare qui, in un deserto, pane abbastanza per sfamarli?».	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Egli domandò loro: «Quanti pani avete?». Gli risposero: «Sette».	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 Allora comandò alla gente di seder per terra; e, presi i sette pani, rese grazie, li spezzò e li diede ai discepoli da distribuire, ed essi li distribuirono alla folla.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 Avevano anche pochi pesciolini; dopo averli benedetti, Gesù li fece pur essi distribuire.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 E mangiarono e furono sazi e si raccolsero sette sporte dei frammenti avanzati.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Ora quelli che avevan mangiato eran circa quattromila. Poi congedatili,	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 montò ancora in barca coi suoi discepoli, e venne nel paese di Dalmanuta.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 Sopraggiunsero i Farisei che cominciarono a discutere con lui, e per metterlo alla prova, gli chiesero un segno dal cielo.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Ma egli, sospirando, esclamò: «Perchè questa generazione domanda un segno? In verità vi dico che non sarà dato a questa generazione nessun segno».	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 E, lasciatili, montò novamente nella barca e passò all'altra riva.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 Ma s'eran scordati di prender del pane e non ne avevano con sè nella barca che uno solo,	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 e poichè Gesù dava loro questi avvertimenti: «Badate, guardatevi dal lievito de' Farisei e dal lievito di Erode»,	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 essi discorrevan tra loro osservando che non avevano pane.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 Gesù, accortosene, disse: «Perchè mai discorrevate tra voi di non aver pane? Non riflettete ancora o non capite? Il vostro cuore è ancora indurato?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Avendo occhi, non vedete? E avendo orecchi, non udite? E non vi ricordate,	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 quando spezzai i cinque pani per cinquemila persone, quanti canestri colmi d'avanzi raccoglieste?». «Dodici», gli risposero.	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 «E quando spezzai sette pani per quattromila persone, quante ceste d'avanzi raccoglieste?». «Sette», gli risposero.	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 E diceva loro: «Come mai non capite ancora?».	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 Giunti a Betsaida, venne condotto a Gesù un cieco pregandolo di toccarlo.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 Egli, preso il cieco per mano, lo condusse fuor del villaggio; gli mise della saliva sugli occhi e, impostegli le mani, gli domandò se vedesse qualche cosa.	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 Quegli, alzati gli occhi, disse: «Vedo degli uomini come alberi che camminano».	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 Gesù impose un'altra volta le mani sugli occhi di lui; quello guardò fisso, si trovò guarito e vedeva chiaramente ogni cosa.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 Gesù allora lo rimandò a casa sua, dicendo: «Va' a casa tua e se dovessi entrare nel villaggio non parlarne ad alcuno».	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 Poi Gesù co'suoi discepoli se ne andò alla volta di Cesarea di Filippo e cammin facendo interrogò i suoi discepoli così: «La gente chi dice ch'io sia?».	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Essi risposero: «Gli uni dicono che sei Giovanni Battista; altri Elia; altri uno dei profeti».	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 «Ma voialtri», domandò loro: «chi dite ch'io sia?». Pietro gli rispose: «Tu sei il Cristo».	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 E vietò loro di parlare ad alcuno di sè.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 Quindi cominciò a spiegar loro ch'era necessario che il Figliuol dell'uomo soffrisse molte cose, fosse riprovato dai Seniori, dai principi dei Sacerdoti e dagli Scribi e fosse ucciso e dopo tre giorni risuscitasse.	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 E diceva queste cose apertamente. Pietro, presolo in disparte, cominciò a dargli sulla voce.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Ma Gesù, voltatosi e vedendo i suoi discepoli, rimproverò Pietro, esclamando: «Va' via da me, Satana! Perchè tu non ragioni secondo Dio, ma secondo gli uomini».	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 Chiamata a sè la moltitudine coi discepoli, disse loro: «Se qualcuno vuol venire dietro a me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Perchè chi vorrà salvare la sua vita, la perderà; e chi perderà la sua vita per amor mio e del Vangelo, la salverà.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 Che gioverà infatti all'uomo acquistare il mondo intero, se poi perde la sua anima?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Perchè qual cosa darà l'uomo in cambio della sua anima?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 Se alcuno avrà avuto vergogna di me e delle mie parole in mezzo a questa generazione adultera e peccatrice, il Figliuol dell'uomo quando verrà nella gloria del Padre suo con gli angeli santi, avrà vergogna pure lui».	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים
39 E soggiungeva: «In verità vi dico che tra coloro che son qui presenti, ve ne sono alcuni che non gusteranno la morte prima di aver visto il regno di Dio venire con potenza».