| 1 Allora il sommo sacerdote lo interrogò: «È vero tutto questo?» | 1 ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו |
| 2 Stefano piete a dire: «Fratelli e padri miei, ascoltate. Il Dio della gloria apparve al nostro padre Abramo quand’era in Mesopotamia prima di stabilirsi a Harran | 2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן |
| 3 e gli disse: “Esci dalla tua patria e dal tuo parentado e parti per una terra che io ti mostrerò”. | 3 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך |
| 4 Allora uscì dalla terra dei Caldei e prese domicilio in Harran. Poi da lì, dopo la morte del padre, Dio lo fece venire in questa terra in cui voi al presente abitate, | 4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה |
| 5 senza però dargli in essa come retaggio neppure un palmo di terreno; solo gli promise di darla in possesso a lui o piuttosto alla sua discendenza, per quanto Abramo non avesse figli. | 5 ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן |
| 6 Ecco perché Dio disse: “La discendenza di lui sarà ospite in terra straniera, e la asserviranno e opprimeranno durante quattrocento anni, | 6 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה |
| 7 ma la nazione di cui saranno schiavi giudicherò io, disse Iddio, e poi essi ne usciranno e mi adoreranno in questo luogo”». | 7 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה |
| 8 E strinse con lui il patto della circoncisione. In questo modo Abramo generò Isacco e lo circoncise l’ottavo giorno; successivamente Isacco generò e circoncise Giacobbe, e Giacobbe i dodici patriarchi. | 8 ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות |
| 9 In seguito i petrierehi concepirono invidia contro Giuseppe e o vendettero in Egitto, ma Dio era con lui | 9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו |
| 10 e lo liberò da tutte le sue tribolazioni e gli diede favore e sapienza al cospetto del faraone, re dell’Egitto, il quale lo costituì capo della nazione e di tutta la corte. | 10 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו |
| 11 Più tardi venne una carestia su tutto l’Egitto e su Canaan, una tribolazione grande in cui i nostri padri non riuscivano a trovar viveri. | 11 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל |
| 12 Ma quando Giacobbe Venne a sapere che in Egitto si trovava del grano, vi mandò i nostri padri una prima volta; | 12 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה |
| 13 però fu la seconda volta che Giuseppe si fece riconoscere dai suoi fratelli, e così il faraone venne a conoscere la famiglia di Giuseppe. | 13 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה |
| 14 Così Giuseppe mandò a chiamare suo padre Giacobbe e l’intero parentado, in tutto settantacinque persone. | 14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש |
| 15 Discese pertanto Giacobbe in Egitto, poi morì lui e i nostri padri, | 15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו |
| 16 e questi furono trasportati a Sichem e posti nella tomba che si era comprato Abramo con denaro sonante dai figli di Hemor in Sichem. | 16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם |
| 17 Man mano però che si avvicinava la scadenza della promessa fatta da Dio ad Abramo, il popolo cresceva e si moltiplicava in Egitto, | 17 ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים |
| 18 finché salì al trono d’Egitto un altro re che non sapeva di Giuseppe. | 18 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף |
| 19 Costui sfruttò la nostra stirpe e oppresse i nostri padri al punto da far esporre i loro neonati perché il popolo non sopravvivesse. | 19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם |
| 20 In quei frangenti nacque Mosè, divinamente bello. Egli fu cresciuto per tre mesi nella casa paterna, | 20 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים |
| 21 e, quando venne esposto, la figlia del faraone lo adottò ed educò come un figlio. | 21 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן |
| 22 Perciò Mosè venne istruito in tutto lo scibile degli Egiziani e fu valente in parole e in opere. | 22 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים |
| 23 Quando stava per compiere i quarant’anni, gli venne in mente di fare una visita ai suoi connazionali israeliti. | 23 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל |
| 24 E, vistone uno trattato ingiustamente, ne prese le difese e vendicò l’oppresso ferendo a morte l’egiziano. | 24 וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי |
| 25 Credeva che i suoi connazionali avrebbero compreso come Dio stava offrendo loro la salvezza per suo mezzo, ma essi non compresero. | 25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו |
| 26 Il giorno seguente si presentò loro mentre rissavano e tentò di rappacificarli con le parole: “Siete fratelli; perché vi maltrattate l’un l’altro?”. | 26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו |
| 27 Ma quello che maltrattava il connazionale, lo respinse dicendo: “Chi ti ha nominato capo e giudice nostro? | 27 והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו |
| 28 Che forse vuoi uccidermi come hai ucciso ieri l’egiziano?”. | 28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי |
| 29 Si diede alla fuga Mosè per questo fatto e fu esule in terra di Madian, dove ebbe due figli. | 29 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים |
| 30 Al termine di altri quarant'anni gli apparve nella steppa della catena del Sinai un essere angelico in mezzo alla fiamma di un roveto ardente. | 30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה |
| 31 Mosè a quella visione si stupì e, mentre si stava avvicinando per rendersi conto della cosa, si levò una voce, la voce del Signore: | 31 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו |
| 32 “Io sono il Dio dei tuoi padri, il Dio di Abramo, di Isacco e di Giacobbe”. Prese allora a tremare Mosè e non osava più osservare. | 32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט |
| 33 Allora gli disse il Signore: “Togliti i sandali dai piedi, perché il luogo dove sei è suolo sacro. | 33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא |
| 34 Ho visto abbastanza l’oppressione del mio popolo in Egitto e ho udito il loro gemito, e sono venuto per liberarli; perciò adesso vieni, ti manderò in Egitto”. | 34 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה |
| 35 Questo Mosè, che era stato rinnegato con le parole: “Chi ti ha nominato capo e giudice?”, questo stesso fu da Dio, mediante un angelo, quello cioè che gli era apparso nel roveto, inviato come capo e liberatore. | 35 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה |
| 36 Questi fu che li fece partire compiendo prodigi e segni in terra di Egitto, poi nel mar Rosso e nella steppa per quarant'anni. | 36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה |
| 37 Questi è quel Mosè che disse ai figli d’Israele: “Un profeta a voi susciterà Dio di tra i vostri fratelli simile a me”. | 37 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון |
| 38 Questi è colui che in mezzo all’assemblea nella steppa fu mediatore tra l’angelo che gli parlava sul monte Sinai e i nostri antenati, colui che ricevette norme di vita da trasmettere a voi, | 38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו |
| 39 colui al quale non vollero dar retta i nostri padri, ma lo respinsero e tornarono col cuore in Egitto, | 39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה |
| 40 quando dissero ad Aronne: “Fabbricaci un dio che ci preceda, dato che codesto tuo Mosè che ci ha fatto uscire dalla terra d’Egitto non sappiamo che cosa gli sia accaduto”. | 40 ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו |
| 41 Così quella volta fusero un vitello, poi all’idolo offrirono sacrifici, e fecero festa all’opera delle loro mani. | 41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם |
| 42 Ma Dio cambiò e li lasciò cadere nell’adorazione degli astri, conforme a quel che è scritto nel libro dei Profeti: Mi offriste forse vittime e oblazioni per quarant’anni nella steppa, o popolo d’ Israele? | 42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל |
| 43 O non vi portaste appresso l’edicola di Moloch e la stella del dio Refàn, simulacri che vi fabbricaste per adorarli? Ma io vi farò deportare al di là di Babilonia. | 43 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל |
| 44 La tenda della testimonianza i nostri padri ebbero nella steppa, dal momento che colui che parlava a Mosè aveva ordinato di fabbricarla secondo il modello da lui visto. | 44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה |
| 45 Essa fu qui introdotta con Giosuè dai nostri padri che l’avevano a loro volta ricevuta al tempo in cui presero possesso delle nazioni scacciate da Dio davanti ai nostri antenati, fino all’epoca di Davide: | 45 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד |
| 46 questi conseguì il divino favore e pregò di poter ideare un’abitazione per il Dio di Giacobbe. | 46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב |
| 47 Soltanto a Salomone toccò costruirgli una casa. | 47 ושלמה בנה לו בית |
| 48 Ciò non significa che l’Altissimo abiti in luoghi materiali, come il profeta dice: | 48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא |
| 49 Mio trono è il cielo, e sgabello dei miei piedi la terra. Che genere di casa mi edificherete voi, dice il Signore, ovvero qual è il luogo del mio riposo? | 49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי |
| 50 Non è stata forse la mia mano a far tutte queste cose? | 50 הלא את כל אלה ידי עשתה |
| 51 O teste dure, o pagani d’anima e di sensi, voi sempre vi ostinate contro lo Spirito Santo, né più né meno che i padri vostri. | 51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם |
| 52 Quale dei profeti non perseguitarono i vostri padri? Uccisero persino coloro che predissero la venuta del Giusto, di cui recentemente voi vi siete fatti i traditori e gli assassini. | 52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו |
| 53 Gente che avete accolto la legge conformemente a ordini angelici e non l’avete osservata». | 53 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה |
| 54 Lo stavano ascoltando pieni di furore e digrignando i denti, | 54 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם |
| 55 quando Stefano, ripieno comvera di Spirito Santo, fissò il cielo e, vista la gloria di Dio e Gesù alla destra di Dio, | 55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים |
| 56 esclamò: «Oh! vedo i cieli aperti e il Figlio dell’uomo alla destra di Dio». | 56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים |
| 57 Un grande urlo, un turarsi le orecchie, poi come un solo uomo si avventarono su di lui, | 57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד |
| 58 lo condussero fuori della città e lo lapidarono. Allo scopo i testimoni affidarono i mantelli a un giovane di nome Saulo. | 58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול |
| 59 E mentre lo lapidavano, Stefano invocava Gesù con queste parole: «Signore Gesù, accogli l’anima mia». | 59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי |
| 60 Infine, piegando le ginocchia, gridò a gran voce: «Signore Gesù, non imputar loro questo peccato». E, ciò detto, si addormentò. | 60 ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן |
