Job 15

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Elifaz de Temán tomó la palabra y dijo:	1 ויען אליפז התימני ויאמר
2 ¿Responde un sabio con una ciencia de aire, hincha su vientre de solano,	2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו
3 replicando con palabras vacías, con discursos inútiles?	3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם
4 ¡Tú llegas incluso a destruir la piedad, a anular los piadosos coloquios ante Dios!	4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל
5 Ya que tu culpa inspira tus palabras, y eliges el hablar de los astutos,	5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
6 tu propia boca te condena, que no yo, tus mismos labios atestiguan contra ti.	6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך
7 ¿Has nacido tú el primero de los hombres? ¿Se te dio a luz antes que a las colinas?	7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת
8 ¿Escuchas acaso los secretos de Dios? ¿acaparas la sabiduría?!	8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה
9 ¿Qué sabes tú, que nosotros no sepamos? ¿qué comprendes, que a nosotros se escape?	9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא
10 ¡También entre nosotros hay un cano, un anciano, más cargado de días que tu padre!	10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים
11 ¿Te parecen poco los consuelos divinos, y una palabra que con dulzura se te dice?	11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך
12 ¡Cómo te arrebata el corazón, qué aviesos son tus ojos,	12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך
13 cuando revuelves contra Dios tu furia y echas palabras por la boca!	13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין
14 ¿Cómo puede ser puro un hombre? ¿cómo ser justo el nacido de mujer?	14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה
15 Si ni en sus santos tiene Dios confianza, y ni los cielos son puros a sus ojos,	15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו
16 ¡cuánto menos un ser abominable y corrompido, el hombre, que bebe la iniquidad como agua!	16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה
17 Voy a instruirte, escúchame, voy a contarte lo que he visto,	17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה
18 lo que transmiten los sabios, sin pasar por alto nada de sus padres,	18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
19 - a ellos solos les fue dada la tierra, sin que se mezclara extranjero entre ellos -:	19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם
20 «Todos sus días vive el malvado en tormento, contados están los años asignados al tirano.	20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ
21 Grito de espanto resuena en sus oídos, en plena paz el bandido le asalta.	21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
22 No espera escapar a las tinieblas, y se ve destinado a la espada.	22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב
23 Asignado como pasto de los buitres, sabe que su ruina es inminente. La hora de las tinieblas	23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך
24 le espanta, la ansiedad y la angustia le invaden, como un rey pronto al asalto.	24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור
25 ¡Alzaba él su mano contra Dios, se atrevía a retar a Sadday!	25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר
26 Embestía contra él, el cuello tenso, tras las macizas gibas de su escudo;	26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו
27 porque tenía el rostro cubierto de grasa, en sus ijadas había echado sebo,	27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל
28 y habitaba ciudades destruidas, casas inhabitadas que amenazaban convertirse en ruinas.	28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים
29 No se enriquecerá, no será estable su fortuna, su sombra no cubrirá la tierra,	29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם
30 (ni escapará a las tinieblas). Agotará sus renuevos la llama, su flor será barrida por el viento.	30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
31 No se fíe de su elevada talla, pues vanidad es su follaje.	31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו
32 Se amustiará antes de tiempo, y sus ramas no reverdecerán.	32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה
33 Sacudirá como la viña sus agraces, como el olivo dejará caer su flor.	33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו
34 Sí, es estéril la ralea del impío, devora el fuego la tienda del soborno.	34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד
35 Quien concibe dolor, desgracia engendra, su vientre incuba decepción»	35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה