Proverbi 24

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ne aemuleris viros malos nec desideres esse cum eis,	1 אַל־תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל־ [תִּתְאָו כ] (תִּתְאָיו ק) לִהְיֹות אִתָּם
2 quia rapinas meditatur mens eorum, et perniciem labia eorum loquuntur.	2 כִּי־שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה
3 Sapientia aedificabitur domus, et prudentia roborabitur.	3 בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכֹּונָן
4 In doctrina replebuntur cellaria, universa substantia pretiosa et pulcherrima.	4 וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל־הֹון יָקָר וְנָעִים
5 Vir sapiens fortis est, et vir doctus firmat robur.	5 גֶּבֶר־חָכָם בַּעֹוז וְאִישׁ־דַּעַת מְאַמֶּץ־כֹּחַ
6 Quia cum dispositione parabis tibi bellum, et erit salus, ubi multa consilia sunt.	6 כִּי בְתַחְבֻּלֹות תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יֹועֵץ
7 Excelsa stulto sapientia, in porta non aperiet os suum.	7 רָאמֹות לֶאֱוִיל חָכְמֹות בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ
8 Qui cogitat mala facere, vir perniciosus vocabitur.	8 מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לֹו בַּעַל־מְזִמֹּות יִקְרָאוּ
9 Cogitatio stulti peccatum est, et abominatio hominum detractor.	9 זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתֹועֲבַת לְאָדָם לֵץ
10 Si fueris lassus in die angustiae, coartabitur fortitudo tua.	10 הִתְרַפִּיתָ בְּיֹום צָרָה צַר כֹּחֶכָה
11 Erue eos, qui ducuntur ad mortem; et, qui trahuntur ad interitum, retine.	11 הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשֹׂוךְ
12 Si dixeris: “ Nesciebamus hoc ”; nonne qui ponderator est cordis, ipse intellegit, et servatorem animae tuae nihil fallit reddetque homini iuxta opera sua?	12 כִּי־תֹאמַר הֵן לֹא־יָדַעְנוּ זֶה הֲ‍לֹא־תֹכֵן לִבֹּות ׀ הוּא־יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלֹו
13 Comede, fili mi, mel, quia bonum est et favum dulcissimum gutturi tuo.	13 אֱכָל־בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טֹוב וְנֹפֶת מָתֹוק עַל־חִכֶּךָ
14 Sic, scito, est sapientia animae tuae; quam cum inveneris, erit tibi posteritas, et spes tua non peribit.	14 כֵּן ׀ דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם־מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת׃ פ
15 Ne insidieris, o nequam, domui iusti neque vastes requiem eius.	15 אַל־תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל־תְּשַׁדֵּד רִבְצֹו
16 Septies enim cadet iustus et resurget; impii autem corruent in malum.	16 כִּי שֶׁבַע ׀ יִפֹּול צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה
17 Cum ceciderit inimicus tuus, ne gaudeas, et in ruina eius ne exsultet cor tuum,	17 בִּנְפֹל [אֹויְבֶיךָ כ] (אֹויִבְךָ ק) אַל־תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלֹו אַל־יָגֵל לִבֶּךָ
18 ne forte videat Dominus, et displiceat ei et auferat ab eo iram suam.	18 פֶּן־יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפֹּו
19 Ne succendas ira in pessimos nec aemuleris impios,	19 אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים
20 quoniam non erit posteritas maligno, et lucerna impiorum exstinguetur.	20 כִּי ׀ לֹא־תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ
21 Time Dominum, fili mi, et regem et cum nova sectantibus non commiscearis,	21 יְרָא־אֶת־יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִםשֹׁ־ונִים אַל־תִּתְעָרָב
22 quoniam repente consurget perditio eorum, et ruinam utriusque quis novit?	22 כִּי־פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד נֵיהֶם מִי יֹודֵעַ׃ ס
23 Haec quoque sapientibus: Dignoscere personam in iudicio non est bonum.	23 גַּם־אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר־פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טֹוב
24 Qui dicit impio: “ Iustus es ”, maledicent ei populi, et detestabuntur eum tribus.	24 אֹמֵר ׀ לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים
25 Qui vero arguunt eum, laudabuntur, et super ipsos veniet benedictio boni.	25 וְלַמֹּוכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבֹוא בִרְכַּת־טֹוב
26 Labia deosculatur, qui recta verba respondet.	26 שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים
27 Praepara foris opus tuum et diligenter exerce illud in agro tuo, ut postea aedifices domum tuam.	27 הָכֵן בַּחוּץ ׀ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ׃ פ
28 Ne sis testis frustra contra proximum tuum nec decipias quemquam labiis tuis.	28 אַל־תְּהִי עֵד־חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ
29 Ne dicas: “ Quomodo fecit mihi, sic faciam ei, reddam viro secundum opus suum ”.	29 אַל־תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה־לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה־לֹּו אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלֹו
30 Per agrum hominis pigri transivi et per vineam viri sensu carentis:	30 עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל־כֶּרֶם אָדָם חֲסַר־לֵב
31 et ecce totum repleverant urticae, et operuerant superficiem eius spinae, et maceria lapidum destructa erat;	31 וְהִנֵּה עָלָה כֻלֹּו ׀ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה
32 quod cum vidissem, posui in corde meo, vidi, didici disciplinam:	32 וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר
33 “ Parum dormies, modicum dormitabis, pauxillum manus conseres, ut quiescas,	33 מְעַט נֹות מְעַט תְּנוּמֹות מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב
34 et veniet tibi quasi cursor egestas, et mendicitas quasi vir armatus ”.	34 וּבָא־מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃ פ