Vangelo secondo Giovanni 11

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Era malato un certo Lazzaro di Betania, il villaggio di Maria e di Marta sua sorella.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Maria era quella che unse d'unguento il Signore e gli asciugò i piedi coi suoi capelli, ed era infermo il di lei fratello, Lazzaro.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Le sorelle mandarono dunque a dirgli: Signore, ecco, colui che tu ami è ammalato.	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 Ciò udito, Gesù disse loro: Questa non è infermità da morirne, ma è a gloria di Dio, affinchè per essa il Figlio di Dio sia glorificato.	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Or Gesù voleva bene a Marta e a Maria sua sorella e a Lazzaro.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 E, come ebbe sentito che era infermo, si trattenne ancora due giorni nel luogo dov'era.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Dopo di che disse ai discepoli: Torniamo in Giudea.	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 Maestro, gli fecero osservare i discepoli, or ora i Giudei cercavano di lapidarti e tu ci torni?	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 E Gesù rispose: Non è forse di dodici ore la giornata? Se uno cammina di giorno non inciampa, perchè vede la luce di questo mondo;	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 ma se uno cammina di notte inciampa, perchè non ha lume.	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Cosi parlò, e dopo soggiunse: Lazzaro il nostro amico, dorme, ma vado a svegliarlo dal sonno.	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Dissero perciò i discepoli: Signore, se dorme sarà salvo.	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Or Gesù aveva parlato della morte di lui, ed essi credevano che avesse parlato del sonno ordinario.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Allora Gesù disse loro apertamente: Lazzaro è morto.	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 E di non essere stato là ho piacere per voi: affinchè crediate; ma ora andiamo da lui.	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Disse allora Tommaso, chiamato Didimo, agli altri discepoli: Andiamo anche noi a morir con lui.	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Gesù dunque andò e trovò Lazzaro nella tomba, già da quattro giorni.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Distava Betania circa quindici stadi da Gerusalemme.	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 E molti Giudei eran venuti da Marta e da Maria a consolarle del loro fratello.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Or Marta, sentendo che Gesù veniva, gli andò incontro; e Maria, stava seduta in casa.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 E Marta disse a Gesù: Signore, se tu eri qui, mio fratello non sarebbe morto.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Ma anche ora so che qualunque cosa chiederai a Dio egli te la darà.	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Gesù le disse: Tuo fratello risorgerà.	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Gli rispose Marta: Lo so che risorgerà nella risurrezione dell'ultimo giorno.	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 E Gesù: Io sono la risurrezione e la vita: chi crede in me, anche se morto, vivrà;	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 e chi vive e crede in me non morrà in eterno. Credi tu questo?	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Sì, o Signore, essa rispose, io credo che tu sei il Cristo, il Figlio di Dio vivo, che sei venuto in questo mondo.	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 E, detto questo, andò a chiamare la sua sorella Maria, dicendole sottovoce: Il Maestro è qui e ti chiama.	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Essa, ciò udito, si alzò in fretta e andò da lui.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Or Gesù non era ancora entrato nel villaggio, ma stava sempre nel luogo dove Marta lo aveva incontrato.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Ed i Giudei che stavano con Maria in case a consolarla, avendola veduta alzarsi in fretta ed uscire, le tennero dietro, dicendo: Va certo al sepolcro a piangervi.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Maria, invece, arrivata dov'era Gesù, come lo ebbe veduto, si gettò ai suoi piedi e disse: Signore, se tu eri qui non sarebbe morto mio fratello.	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Gesù allora, vedendola piangere, e piangere anche i Giudei che le eran venuti dietro, fremè nello spirito, e, turbatosi in se stesso,	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 disse: Dove l'avete posto? Gli risposero: Signore, vieni e vedi.	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 E Gesù pianse.	35 ויבך ישוע
36 Onde i Giudei dissero: Guarda come l'amava.	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Ma taluni di essi dissero: E non poteva, lui, che aprì gli occhi al cieco nato, fare che questi non morisse?	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Allora Gesù, di nuovo fremendo in se stesso, giunse al sepolcro: era questo una grotta sopra la quale era posta una pietra.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Gesù disse: Togliete la pietra. Gli disse Marta, la sorella del morto: Signore, già puzza; perchè è di quattro giorni.	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 E Gesù a lei: Non t'ho detto che, se credi, vedrai la gloria di Dio?	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Levarono dunque la pietra. Gesù, allora, alzati gli occhi al cielo, disse: Padre, ti ringrazio di avermi esaudito.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Sapevo bene che mi esaudisci sempre; ma l'ho detto per il popolo che mi circonda; affinchè credano che tu mi hai mandato.	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 E, detto questo, con gran voce gridò: Lazzaro, vieni fuori.	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 E uscì subito legato piedi e mani con fasce e col viso coperto da un sudario. E Gesù disse loro: Scioglietelo e lasciatelo andaro.	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Gioiti Giudei, che erano venuti da Maria e da Marta, allorché mirarono quel che aveva fatto Gesù, credettero in lui.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Ma alcuni di essi andarono dai Farisei e raccontarono loro le cose che Gesù aveva fatte.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Radunarono perciò i principi dei sacerdoti ed i Farisei il consiglio, e dicevano: Che facciamo? Quest'uomo fa molti miracoli.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Se lo lasciamo fare, tutti crederanno in lui; e verranno i Romani e stermineranno il nostro paese e la nazione.	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Allora uno di loro chiamato Caifa, che era in quell'anno Pontefice,	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 disse loro: Voi non capite nulla, e non pensate come vi torni conto che un uomo solo muoia per il popolo e non perisca tutta la nazione.	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 E questo non lo disse di suo, ma essendo Pontefice in quell'anno, profetò che Gesù doveva morire per la nazione,	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 e non per la nazione soltanto, ma anche per raccogliere insieme i dispersi figli di Dio.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 E da quel giorno proposero di dargli la morte.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Gesù adunque non conversava più in pubblico con i Giudei; ma si ritirò in una regione vicino al deserto, in una città chiamata Efrem, dove stava con i suoi discepoli.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Or s'avvicinava la Pasqua dei Giudei, e molti di quel paese andarono a Gerusalemme per purificarsi, prima della Pasqua.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 E cercavano di Gesù, e dicevano tra loro nel tempio: Che ve ne pare? Che non venga alla festa? Intanto i principi dei sacerdoti ed i Farisei ordinarono che se alcuno sapesse dov'era, l'indicasse, affine di catturarlo.	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו