Primo libro di Samuele 5

BIBBIA CEI 2008	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 I Filistei, catturata l’arca di Dio, la portarono da Eben-Ezer ad Asdod.	1 וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדֹּודָה
2 I Filistei poi presero l’arca di Dio, la introdussero nel tempio di Dagon e la collocarono a fianco di Dagon.	2 וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתֹו בֵּית דָּגֹון וַיַּצִּיגוּ אֹתֹו אֵצֶל דָּגֹון
3 Il giorno dopo i cittadini di Asdod si alzarono, ed ecco che Dagon era caduto con la faccia a terra davanti all’arca del Signore; essi presero Dagon e lo rimisero al suo posto.	3 וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדֹּודִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגֹון וַיָּשִׁבוּ אֹתֹו לִמְקֹומֹו
4 Si alzarono il giorno dopo di buon mattino, ed ecco che Dagon era caduto con la faccia a terra davanti all’arca del Signore, mentre la testa di Dagon e le palme delle mani giacevano staccate sulla soglia; il resto di Dagon era intero.	4 וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגֹון וּשְׁתֵּי ׀ כַּפֹּות יָדָיו כְּרֻתֹות אֶל־הַמִּפְתָּן רַק דָּגֹון נִשְׁאַר עָלָיו
5 Per questo i sacerdoti di Dagon e quanti entrano nel tempio di Dagon ad Asdod non calpestano la soglia di Dagon ancora oggi.	5 עַל־כֵּן לֹא־יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגֹון וְכָל־הַבָּאִים בֵּית־דָּגֹון עַל־מִפְתַּן דָּגֹון בְּאַשְׁדֹּוד עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
6 Allora incominciò a pesare la mano del Signore sugli abitanti di Asdod, li devastò e li colpì con bubboni, Asdod e il suo territorio.	6 וַתִּכְבַּד יַד־יְהוָה אֶל־הָאַשְׁדֹּודִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) אֶת־אַשְׁדֹּוד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ
7 I cittadini di Asdod, vedendo che le cose si mettevano in tal modo, dissero: «Non rimanga con noi l’arca del Dio d’Israele, perché la sua mano è dura contro di noi e contro Dagon, nostro dio!».	7 וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי־אַשְׁדֹּוד כִּי־כֵן וְאָמְרוּ לֹא־יֵשֵׁב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי־קָשְׁתָה יָדֹו עָלֵינוּ וְעַל דָּגֹון אֱלֹהֵינוּ
8 Allora, fatti radunare presso di loro tutti i prìncipi dei Filistei, dissero: «Che dobbiamo fare dell’arca del Dio d’Israele?». Risposero: «Si porti a Gat l’arca del Dio d’Israele». E portarono via l’arca del Dio d’Israele.	8 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
9 Ma ecco, dopo che l’ebbero portata via, la mano del Signore fu sulla città e un terrore molto grande colpì gli abitanti della città, dal più piccolo al più grande, e scoppiarono loro dei bubboni.	9 וַיְהִי אַחֲרֵי ׀ הֵסַבּוּ אֹתֹו וַתְּהִי יַד־יְהוָה ׀ בָּעִיר מְהוּמָה גְּדֹולָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם [עֳפָלִים כ] (טְחֹרִים׃ ק)
10 Allora mandarono l’arca di Dio a Ekron; ma all’arrivo dell’arca di Dio a Ekron, i cittadini protestarono: «Mi hanno portato qui l’arca del Dio d’Israele, per far morire me e il mio popolo!».	10 וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיְהִי כְּבֹוא אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת־עַמִּי
11 Fatti perciò radunare tutti i prìncipi dei Filistei, dissero: «Mandate via l’arca del Dio d’Israele! Ritorni alla sua sede e non faccia morire me e il mio popolo». Infatti si era diffuso un terrore mortale in tutta la città, perché la mano di Dio era molto pesante.	11 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמֹו וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם
12 Quelli che non morivano erano colpiti da bubboni, e il gemito della città saliva al cielo.	12 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ הֻכּוּ [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם