| 1 Allora mi fu rivolta la parola di Jahvè: | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 2 «Figlio dell’uomo, volgi la faccia verso i figli di Ammon e profetizza contro di loro; | 2 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם |
| 3 dirai dunque ai figli di Ammon: “Ascoltate a parola del Signore Jahvè: Così dice il Signore Jahvè: Poiché hai esclamato: Evviva! per il mio tempio perché veniva profanato, per il paese di Israele che era devastato e per la gente di Giuda che andava in deportazione, | 3 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה |
| 4 perciò ecco, ti do in possesso ai figli dell’oriente; essi erigeranno in te i loro accampamenti, porranno in te le loro tende, mangeranno i tuoi frutti, berranno il tuo latte. | 4 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך |
| 5 Farò di Rabbat uno stallaggio di cammelli e della regione dei figli di Ammon un ovile per bestiame minuto. Saprete allora che io sono Jahvè”. | 5 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה |
| 6 Perché così dice il Signore Jahvè: “Poiché hai battuto le mani e pestato in terra i piedi e ti sei rallegrato del paese di Israele con tutto il trasporto dell’animo, | 6 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל |
| 7 ecco, stendo la mano contro di te per darti in preda alle genti, per sterminarti tra i popoli e farti scomparire tra le regioni. Ti annienterò e saprai che io sono Jahvè”». | 7 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה |
| 8 Così dice il Signore Jahvè: «Poiché Moab e Seir hanno detto: “Eccola, la gente di Giuda è come tutte le altre, | 8 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה |
| 9 ecco, apro l’altipiano di Moab così che rimanga senza città; senza le sue città orgoglio del paese in tutta la sua estensione: Bet-Hajeshimot, Baal-Maon, Kiriataim. | 9 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה |
| 10 Lo do in possesso ai figli dell’oriente allo stesso modo dei figli di Ammon, perché questi più non siano ricordati tra i popoli. | 10 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים |
| 11 Di Moab farò giustizia; sapranno che io sono Jahvè”». | 11 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה |
| 12 Così dice il Signore Jahvè: «Poiché Edom ha agito con la gente di Giuda soddisfacendo la sua vendetta e si è reso gravemente colpevole vendicandosi di essi, | 12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם |
| 13 perciò così dice il Signore Jahvè: “Stenderò la mano su Edom e vi sterminerò uomini e bestie, riducendolo un deserto; da Teman a Dedan cadranno di spada. | 13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו |
| 14 Eseguirò la mia vendetta su Edom, per mezzo del mio popolo Israele che lo tratterà secondo la mia ira e il mio furore. Conosceranno così la mia vendetta”». Oracolo del Signore Jahvè. | 14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה |
| 15 Così dice il Signore Jahvè: «Poiché i Filistei hanno agito soddisfacendo la loro vendetta con l’animo pieno di passione, distruggendo nel loro odio antico, | 15 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם |
| 16 perciò così dice il Signore Jahvè: “Ecco, tendo la mano contro i Filistei, sterminando i Cherubini e facendo sparire il resto della costa del mare. | 16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים |
| 17 Compirò in essi terribili vendette, castighi furenti; sapranno allora che io sono Jahvè, quando farò loro sentire la mia vendetta”». | 17 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם |
