Job 29

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job continuó pronunciando su discurso y dijo:	1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 ¡Quién me hiciera volver a los meses de antaño, aquellos días en que Dios me guardaba,	2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני
3 cuando su lámpara brillaba sobre mi cabeza, y yo a su luz por las tinieblas caminaba;	3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 como era yo en los días de mi otoño, cuando vallaba Dios mi tienda,	4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 cuando Sadday estaba aún conmigo, y en torno mío mis muchachos,	5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 cuando mis pies se bañaban en manteca, y regatos de aceite destilaba la roca!	6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן
7 Si yo salía a la puerta que domina la ciudad y mi asiento en la plaza colocaba,	7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי
8 se retiraban los jóvenes al verme, y los viejos se levantaban y quedaban en pie.	8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 Los notables cortaban sus palabras y ponían la mano en su boca.	9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 La voz de los jefes se ahogaba, su lengua se pegaba al paladar.	10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 Oído que lo oía me llamaba feliz, ojo que lo veía se hacía mi testigo.	11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 Pues yo libraba al pobre que clamaba, y al huérfano que no tenía valedor.	12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו
13 La bendición del moribundo subía hacia mí, el corazón de la viuda yo alegraba.	13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 Me había puesto la justicia, y ella me revestía, como manto y turbante, mi derecho.	14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 Era yo los ojos del ciego y del cojo los pies.	15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 Era el padre de los pobres, la causa del desconocido examinaba.	16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו
17 Quebraba los colmillos del inicuo, de entre sus dientes arrancaba su presa.	17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 Y me decía: «Anciano moriré, como la arena aumentaré mis días.	18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 Mi raíz está franca a las aguas, el rocío se posa de noche en mi ramaje.	19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי
20 Mi gloria será siempre nueva en mí, y en mi mano mi arco renovará su fuerza.	20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 Me escuchaban ellos con expectación, callaban para oír mi consejo.	21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 Después de hablar yo, no replicaban, y sobre ellos mi palabra caía gota a gota.	22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 Me esperaban lo mismo que a la lluvia, abrían su boca como a lluvia tardía.	23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 Si yo les sonreía, no querían creerlo, y la luz de mi rostro no dejaban perderse.	24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 Les indicaba el camino y me ponía al frente, me asentaba como un rey en medio de su tropa, y por doquier les guiaba a mi gusto.	25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם