Vangelo secondo Luca 20

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et factum est in una dierum, docente illo populum in tem plo etevangelizante, supervenerunt principes sacerdotum et scribae cum senioribus	1 וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא מְלַמֵּד אֶת־הָעָם בַּמִּקְדָּשׁ וּמְבַשֵּׂר וַיִּגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם־הַזְּקֵנִים
2 etaiunt dicentes ad illum: “ Dic nobis: In qua potestate haec facis, aut quisest qui dedit tibi hanc potestatem? ”.	2 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֱמָר־נָא לָנוּ בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֶת־אֵלֶּה אוֹ מִי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ אֶת־הָרְשׁוּת הַזֹּאת
3 Respondens autem dixit ad illos: “Interrogabo vos et ego verbum; et dicite mihi:	3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף־אֲנִי אֶשְׁאָלְכֶם דָּבָר וְאִמְרוּ לִי
4 Baptismum Ioannis de caelo eratan ex hominibus? ”.	4 טְבִילַת יוֹחָנָן הֲמִן־הַשָּׁמַיִם הָיָתָה אִם־מִבְּנֵי אָדָם
5 At illi cogitabant inter se dicentes: “ Si dixerimus:“De caelo”, dicet: “Quare non credidistis illi?;	5 וַיַּחְשְׁבוּ בְלִבָּם לֵאמֹר אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לָמָּה זֶּה לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ
6 si autem dixerimus: “Exhominibus”, plebs universa lapidabit nos; certi sunt enim Ioannem prophetamesse ”.	6 וְאִם־נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם וּסְקָלֻנוּ כָּל־הָעָם בְּעָמְדָם עַל־דַּעְתָּם כִּי יוֹחָנָן נָבִיא הָיָה
7 Et responderunt se nescire unde esset.	7 וַיַּעֲנוּ לֹא יָדַעְנוּ מֵאָיִן
8 Et Iesus ait illis: “Neque ego dico vobis in qua potestate haec facio ”.	8 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה
9 Coepit autem dicere ad plebem parabolam hanc: “ Homo plantavit vineam etlocavit eam colonis et ipse peregre fuit multis temporibus.	9 וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל־הָעָם אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק לְיָמִים רַבִּים
10 Et in temporemisit ad cultores servum, ut de fructu vineae darent illi; cultores autem caesumdimiserunt eum inanem.	10 וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח עֶבֶד אֶל־הַכֹּרְמִים לָתֶת־לוֹ מִפְּרִי הַכָּרֶם וְהַכֹּרְמִים הִכֻּהוּ וַיְשַׁלְּחֻהוּ רֵיקָם
11 Et addidit alterum servum mittere; illi autem huncquoque caedentes et afficientes contumelia dimiserunt inanem.	11 וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֶבֶד אַחֵר וַיַּכּוּ גַם־אֹתוֹ וַיְחָרְפֻהוּ וַיְשַׁלְּחֻהוּ רֵיקָם
12 Et addidittertium mittere; qui et illum vulnerantes eiecerunt.	12 וַיֹּסֶף לִשְׁלֹחַ שְׁלִישִׁי וְגַם־אֹתוֹ פָצְעוּ וַיְגָרְשֻׁהוּ וַיִּדְחָפֻהוּ חוּצָה
13 Dixit autem dominusvineae: “Quid faciam? Mittam filium meum dilectum; forsitan hunc verebuntur”.	13 וַיֹּאמֶר בַּעַל־הַכֶּרֶם מָה־אֶעֱשֶׂה אֶשְׁלְחָה אֶת־בְּנִי אֶת־יְדִידִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ אוּלַי יָגוּרוּ מִפָּנָיו
14 Quem cum vidissent coloni, cogitaverunt inter se dicentes: “Hic est heres.Occidamus illum, ut nostra fiat hereditas”.	14 וְכִרְאוֹת אֹתוֹ הַכֹּרְמִים נוֹעֲצוּ יַחְדָּו לֵאמֹר זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וּתְהִי־לָנוּ הַיְרֻשָּׁה
15 Et eiectum illum extra vineamocciderunt. Quid ergo faciet illis dominus vineae?	15 וַיְגָרְשׁוּ אוֹתוֹ אֶל־מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגֻהוּ וְעַתָּה מַה־יַּעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל־הַכָּרֶם
16 Veniet et perdet colonosistos et dabit vineam aliis ”. Quo audito, dixerunt: “ Absit! ”.	16 יָבוֹא וִיאַבֵּד אֶת־הַכֹּרְמִים הָאֵלֶּה וְיִתֵּן אֶת־הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים וַיְהִי כְּשָׁמְעָם וַיֹּאמְרוּ חָלִילָה מִהְיוֹת כָּזֹאת
17 Ille autem aspiciens eos ait: “ Quidest ergo hoc, quod scriptum est: “Lapidem quem reprobaverunt aedificantes, hic factus est in caput anguli”?	17 וַיַּבֶּט־בָּם וַיֹּאמַר וּמָה הוּא זֶה הַכָּתוּב אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה
18 Omnis, qui ceciderit supra illum lapidem, conquassabitur; supra quem autemceciderit, comminuet illum ”.	18 כֹּל הַנֹּפֵל עַל־הָאֶבֶן הַהִיא יִשָּׁבֵר וְאֵת אֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תִּשְׁחָקֵהוּ
19 Et quaerebant scribae et principes sacerdotummittere in illum manus in illa hora et timuerunt populum; cognoverunt enim quodad ipsos dixerit similitudinem istam.	19 וַיְבַקְשׁוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים לִשְׁלֹחַ־בּוֹ אֶת־יָדָם בָּעֵת הַהִיא וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הָעָם כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה
20 Et observantes miserunt insidiatores, qui se iustos simularent, ut caperenteum in sermone, et sic traderent illum principatui et potestati praesidis.	20 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ וַיִּשְׁלְחוּ מְאָרְבִים וְהֵם נִדְמוּ כְצַדִּיקִים לְמַעַן יִלְכְּדוּ אוֹתוֹ בְּדָבָר לְהַסְגִּירוֹ אֶל־הַמַּלְכוּת וְאֶל־יַד הַנְּצִיב
21 Etinterrogaverunt illum dicentes: “ Magister, scimus quia recte dicis et doceset non accipis personam, sed in veritate viam Dei doces.	21 וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי נְכוֹנָה תְּדַבֵּר וּתְלַמֵּד וְלֹא־תִשָּׂא פָנִים כִּי בֶאֱמֶת מוֹרֶה אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ אֱלֹהִים
22 Licet nobis daretributum Caesari an non? ”.	22 הֲמֻתָּר לָנוּ לָתֶת־מַס אֶל־הַקֵּיסָר אִם־לֹא
23 Considerans autem dolum illorum dixit ad eos:	23 וַיַּכֵּר אֶת־נִכְלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם
24 “ Ostendite mihi denarium. Cuius habet imaginem et inscriptionem? ”.	24 מַה־תְּנַסּוּנִי הַרְאוּנִי דִּינָר שֶׁל־מִי הַדְּמוּת וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ שֶׁל־הַקֵּיסָר
25 At illi dixerunt: “ Caesaris ”. Et ait illis: “ Reddite ergo, quaeCaesaris sunt, Caesari et, quae Dei sunt, Deo ”.	25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לַקֵּיסַר אֶת־אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת־אֲשֶׁר לֵאלֹהִים
26 Et non potuerunt verbumeius reprehendere coram plebe et mirati in responso eius tacuerunt.	26 וְלֹא יָכְלוּ לְלָכְדוֹ בְדָבָר לִפְנֵי הָעָם וַיִּתְמְהוּ עַל־מַעֲנֵהוּ וַיַּחֲרִישׁוּ
27 Accesserunt autem quidam sadducaeorum, qui negant esse resurrectionem, etinterrogaverunt eum	27 וַיִּקְרְבוּ אֲנָשִׁים מִן־הַצַּדּוּקִים הַכֹּפְרִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר
28 dicentes: “ Magister, Moyses scripsit nobis, si frateralicuius mortuus fuerit habens uxorem et hic sine filiis fuerit, ut accipiat eamfrater eius uxorem et suscitet semen fratri suo.	28 מוֹרֶה משֶׁה כָּתַב לָנוּ כִּי יָמוּת אָח בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים אֵין־לוֹ וְלָקַח אָחִיו אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו
29 Septem ergo fratres erant:et primus accepit uxorem et mortuus est sine filiis;	29 וְהִנֵּה הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וַיָּמָת בְּלֹא־בָנִים
30 et sequens	30 וַיִּקַּח אֹתָהּ הַשֵּׁנִי וַיָּמָת גַּם־הוּא בְּלֹא־בָנִים
31 et tertiusaccepit illam, similiter autem et septem non reliquerunt filios et mortui sunt.	31 וַיִּקַּח אֹתָהּ הַשְּׁלִישִׁי וְכָכָה עָשֹוּ אַף־הַשִּׁבְעָה וְלֹא־הִנִּיחוּ בָנִים וַיָּמוּתוּ
32 Novissima mortua est et mulier.	32 וּבָאַחֲרוֹנָה מֵתָה גַם־הָאִשָּׁה
33 Mulier ergo in resurrectione cuius eorumerit uxor? Si quidem septem habuerunt eam uxorem ”.	33 וְהִנֵּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי־הָיְתָה אִשָּׁה לַשִּׁבְעָה
34 Et ait illis Iesus: “Filii saeculi huius nubunt et traduntur ad nuptias;	34 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יִשְׂאוּ נָשִׁים וְתִנָּשֶׂאנָה
35 illi autem, qui dignihabentur saeculo illo et resurrectione ex mortuis, neque nubunt neque ducuntuxores.	35 וְהַזֹּכִים לִנְחֹל אֶת־הָעוֹלָם הַבָּא וְאֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה
36 Neque enim ultra mori possunt: aequales enim angelis sunt et filiisunt Dei, cum sint filii resurrectionis.	36 כִּי לֹא־יוּכְלוּ עוֹד לָמוּת כִּי שָׁוִים הֵם לַמַּלְאָכִים וּבְנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה בִּהְיוֹתָם בְּנֵי הַתְּקוּמָה
37 Quia vero resurgant mortui, etMoyses ostendit secus rubum, sicut dicit: “Dominum Deum Abraham et Deum Isaacet Deum Iacob”.	37 וְגַם־משֶׁה רָמַז בַּסְּנֶה כִּי יָקוּמוּ הַמֵּתִים בְּקָרְאוֹ אֶת־יְהוָֹה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
38 Deus autem non est mortuorum sed vivorum: omnes enim vivuntei ”.	38 וְהָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים כִּי כֻלָּם חַיִּים לוֹ
39 Respondentes autem quidam scribarum dixerunt: “ Magister, benedixisti ”.	39 וַיַּעֲנוּ מִן־הַסּוֹפְרִים רַבִּי יָפֶה דִבַּרְתָּ
40 Et amplius non audebant eum quidquam interrogare.	40 וְלֹא־עָרְבוּ עוֹד אֶת־לִבָּם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ דָּבָר
41 Dixit autem ad illos: “ Quomodo dicunt Christum filium David esse?	41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵיךְ יֹאמְרוּ עַל־הַמָּשִׁיחַ כִּי הוּא בֶּן־דָּוִד
42 Ipseenim David dicit in libro Psalmorum: “Dixit Dominus Domino meo: Sede a dextris meis,	42 וְהוּא־דָוִד אָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי
43 donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum”.	43 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
44 David ergo Dominum illum vocat; et quomodo filius eius est? ”.	44 הִנֵּה דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן וְאֵיךְ הוּא בְנוֹ
45 Audiente autem omni populo, dixit discipulis suis:	45 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו בְּאָזְנֵי כָּל־הָעָם
46 “ Attendite ascribis, qui volunt ambulare in stolis et amant salutationes in foro et primascathedras in synagogis et primos discubitus in conviviis,	46 הִזָּהֲרוּ מִן־הַסּוֹפְרִים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַלֵּךְ עֲטוּפֵי טַלִּית וְאֹהֲבִים אֶת־שֶׁאֱלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְאֶת־הֲסִבּוֹת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת
47 qui devorant domosviduarum et simulant longam orationem. Hi accipient damnationem maiorem ”.	47 הַבֹּלְעִים אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים תְּפִלָּתָם לְמַרְאֵה עֵינָיִם הֵמָּה מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר יִקָּחוּ