Vangelo secondo Marco 8

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quei giorni di nuovo, siccome la folla era molta, e non aveva da mangiare, Gesù chia­mati a sè i discepoli, disse loro:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 Ho compassione di questo popolo, che già da tre giorni sta con me e non ha da mangiare.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 E se li rimando a casa digiuni, verranno meno per la via. essendo alcuni di loro venuti da lontano.	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 E i suoi discepoli gli risposero: Come si potrebbe mai saziarli di pane qui in un deserto?	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Domandò loro: Quanti pani avete? Risposero: sette.	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 E ordinò alla gente di sedere per terra. E presi i sette pani, dopo aver rese le grazie, li spezzò e li diede ai suoi discepoli, perchè li ponessei o dinanzi alla folla; ed essi li posero.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 Avevano ancora pochi pesciolini; e quelli pure benedisse e fece distribuire.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 E mangiarono e furon sazi, e raccolsero degli avanzi sette sporte.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Or quelli che avevan mangiato eran circa quattromila; e li licenziò.	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 E subito montato su una barca coi suoi discepoli andò nelle parti di Dalmanuta.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 E si recaron da lui i Farisei, e cominciarono a disputare, chiedendogli, per tentarlo, un segno dal cielo.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Ma egli, sospirando dai profondo del cuore, disse: Perchè mai questa generazione chiede un segno? In verità vi dico: non sarà dato a questa generazione alcun segno.	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 E, lasciatili, montò di nuovo sopra una barca e passò all'altra riva.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 E si dimenticarono i pani e non avevano in barca con sè che un pane solo.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 Ed egli li ammaestrava dicendo: Badate, di guardarvi dal lievito dei Farisei e dal lievito di Erode.	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 E quelli discorrevano tra di loro dicendo: Non abbiamo pane.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 E Gesù accortosene disse loro: Perchè discorrete del non aver pane? Non riflettete e non capite ancora? Avete ancora accecato il vostro cuore?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Avendo occhi non vedete? avendo orecchi non udite? Non rammentate?	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 Quando spezzai i cinque pani a cinquemila, quanti panieri pieni di avanzi raccoglieste? Gli rispondono: Dodici.	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 E quando sette pani a quattro mila quante sporte piene di avanzi portaste via? Rispondono: Sette.	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 E diceva loro: Come non capite ancora?	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 Giungono poi a Betsaida, e gli presentano un cieco e lo supplicano a toccarlo.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 E preso per mano il cieco, lo condusse fuori del villaggio e, messogli della saliva negli occhi ed impostegli le mani, gli domandò se vedesse nulla.	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 Ed egli, guardando, disse: Vedo gli uomini come alberi che camminano.	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 E di nuovo impose le mani sugli occhi di lui; e cominciò a guardar fìsso, e fu sanato in modo che vedeva tutto con chiarezza.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 E lo rimandò a casa sua, dicendogli: Va' a casa tua e se entri nel villaggio non lo dire a nessuno.	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 Poi Gesù coi suoi discepoli andò per i paesi di Cesarea di Filippo, e per la strada chiese ai suoi discepoli: La gente chi dice ch'io sia?	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Essi risposero: Chi dice che sei Giovanni Battista, chi Elia, chi uno dei profeti.	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Allora disse loro: E voi chi dite ch'io sia? Pietro rispose: Tu sei il Cristo.	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 E vietò loro di parlarne ad alcuno.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 Poi incominciò a insegnare a loro come il Figlio dell'uomo dovesse patir molto e venire riprovato dagli anziani, dai sommi sacerdoti e dagli Scribi, ed essere ucciso, e risuscitare tre giorni dopo.	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 E parlava di questo apertamente. Ma Pietro trattolo in disparte, cominciò a biasimarlo.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Ma egli voltosi in presenza dei discepoli, sgridò Pietro dicendo: Vattene via da me, Satana, perchè non ragioni secondo Dio, ma secondo gli uomini.	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 E chiamata la gente insieme coi suoi discepoli disse loro: Se alcuno vuol venire dietro a me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Perchè se uno vorrà salvare la sua vita la perderà; ma chi perderà la vita per me e per il Vangelo, la salverà.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 E che gioverà all'uomo guadagnare tutto il mondo se perderà poi l'anima sua?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 E che darà l'uomo, in cambio dell'anima sua ?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 Chi poi si vergognerà di me e delle mie parole in mezzo a questa generazione adultera e peccatrice, anche il Figlio dell'uomo, quando verrà nella gloria del Padre suo cogli Angeli e santi, si vergognerà di lui.	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים
39 E diceva loro: Vi dico in verità che ci sono alcuni dei presenti i quali non gusteranno la morire prima di aver veduto il regno di Dio venire con maestà.