Vangelo secondo Marco 4

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Gesù si mise di nuovo a insegnare lungo il mare; e intorno a lui si radunò tanta folla che egli, montato in una barca, vi sedette stando in mare, mentre tutta la folla era a terra, lungo la riva.	1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה
2 E andava insegnando a loro molte cose per mezzo di parabole e ammaestrandoli diceva loro:	2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם
3 «Udite: Ecco, il seminatore uscì a seminare.	3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע
4 E mentre gettava la semente, parte cadde lungo la strada e vennero gli uccelli e la beccarono.	4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו
5 Un'altra cadde in un suolo sassoso, ove non c'era molta terra, e subito spuntò essendo il terreno poco profondo,	5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 ma poi levatosi il sole riarse la terra e siccome il seme non aveva radici, si seccò.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
7 Un'altra parte cadde tra le spine, le quali crebbero e la soffocarono, sicchè non diede frutto.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי
8 Altra parte cadde in buon terreno e diede frutto che crebbe rigoglioso e rese dove il trenta dove il sessanta e dove il cento per uno».	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
9 E diceva: «Chi ha orecchi da udire, oda».	9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 Quand'egli fu solo, i Dodici che gli stavan d'intorno lo interrogarono circa la parabola.	10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל
11 Egli disse loro: «A voi è dato conoscere il mistero del regno di Dio, ma a quelli che son di fuori tutto è annunciato in parabole,	11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים
12 affinchè: "Vedendo vedano e non discernano e udendo odano e non capiscano, onde non avvenga che si convertano e ottengano il perdono dei loro peccati"».	12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם
13 Poi disse loro: «Non intendete questa parabola? Come dunque intenderete tutte le parabole?	13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם
14 Il seminatore semina la parola.	14 הזרע הוא זרע את הדבר
15 Quei che sono lungo la strada, ove è seminata la parola, son coloro che appena l'hanno udita, vien Satana e porta via la parola seminata in loro.	15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם
16 E parimenti quei che ricevono la semente in luogo sassoso, son coloro che, quand'hanno udito la parola, l'accolgono subito con gioia,	16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו
17 però non hanno in sè radice e sono incostanti e quando a causa della parola viene la tribolazione e la persecuzione subito si scandalizzano.	17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו
18 Quei che ricevono il seme tra le spine, son coloro che ascoltano la parola;	18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר
19 ma poi sottentrando le sollecitudini del mondo, i disinganni delle ricchezze e le cupidigie per l'altre cose, soffocano la parola ed essa non dà frutto.	19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו
20 Infine quelli nei quali la semente cade in buon terreno sono coloro che sentono la parola e la ricevono e producono frutto, chi trenta, chi sessanta e chi cento per uno».	20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה
21 Poi disse ancora: «Si porta forse la lucerna per metterla sotto il moggio o sotto il letto? o non piuttosto per metterla sul candelabro?	21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה
22 Perchè non vi è nulla di nascosto che non debba essere manifestato e nulla vi è segreto che non sia poi messo in luce.	22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי
23 Se uno ha orecchi da udire, oda».	23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
24 Disse ancora: «Fate attenzione a quel che udite. Con la misura con la quale avrete misurato vi sarà largamente misurato.	24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים
25 Poichè a chi ha, sarà dato e a chi non ha, sarà tolto anche quello che ha».	25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
26 Disse ancora: «Il regno di Dio è come un uomo che getta il seme in terra	26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה
27 e va a dormire la notte e si leva il giorno, intanto che il seme germoglia e cresce senza che lui sappia come.	27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע
28 Perchè la terra produce da se stessa il frutto; prima l'erba, poi la spiga, poi il grano nella spiga ben guarnita.	28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת
29 E quando il frutto matura, subito vi mette dentro la falce, perchè è venuto il tempo della mietitura».	29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר
30 E disse ancora: «A che cosa paragoneremo il regno di Dio? o con quale paragone lo figureremo?	30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה
31 Esso è simile a un granello di senapa, il quale, quando si semina in terra, è il più piccolo di tutti i semi che sono sulla terra,	31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ
32 ma, seminato che sia, cresce e diventa più grande di tutti gli erbaggi e fa dei rami così grandi che gli uccelli del cielo possono ripararsi alla sua ombra».	32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו
33 E con molte di queste parabole si rivolgeva ad essi a misura che erano in grado di intendere.	33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע
34 E non parlava loro senza parabole, ma in privato spiegava ogni cosa a' suoi discepoli.	34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל
35 Calata la sera di quel giorno, disse loro: «Passiamo all'altra riva».	35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר
36 Ed essi, congedata la moltitudine, lo presero così com'era, nella barca; e altre barche gli si accompagnavano.	36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו
37 Ed ecco levarsi un gran impeto di vento, che spingeva l'onda nella barca tanto che questa già si riempiva.	37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה
38 Egli tuttavia dormiva a poppa, appoggiato il capo ad un origliere. Essi lo scuotono e gli dicono: «Maestro, non t'importa della nostra rovina?».	38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד
39 Egli, svegliatosi, sgridò il vento e disse al mare: «Taci! Calmati!». E cessò il vento e si fece una gran calma.	39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה
40 E disse loro: «Perchè siete così paurosi? Non avete ancora fiducia?». Ed essi furono còlti da gran timore e dicevano tra di loro: «Chi è mai quest'uomo a cui anche il vento e il mare ubbidiscono?».	40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה
	41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו