Levitico 7

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Questa poi è la legge dell'ostia per il delitto. È cosa santissima:	1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
2 perciò dove s'immola l'olocausto verrà immolata anche la vittima per il delitto; il suo sangue verrà versato in giro intorno all'altare.	2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 D'essa verrà offerta la coda, il grasso che riveste le parti vitali,	3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
4 i due reni col grasso che sta presso i fianchi, e la rete del fegato coi reni.	4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
5 Il sacerdote brucerà tutto questo sull'altare; è l'incenso al Signore per il delitto.	5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
6 Ogni maschio di stirpe sacerdotale mangerà di queste carni nel luogo santo, perchè son cosa santissima.	6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7 Come s'offre l'ostia per il peccato, così quella per il delitto; è una sola la legge per le due ostie. Spetterà, quell'ostia, al sacerdote che l'avrà offerta.	7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
8 Il sacerdote che offre la vittima dell'olocausto avrà la pelle di questo;	8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
9 ogni oblazione preparata con farina cotta al forno, o in gratella o in padella, sarà di quel sacerdote dal quale vien offerta;	9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
10 [la farina cruda] sia cosparsa d'olio o sia asciutta, si dividerà in egual misura fra tutti i figliuoli d'Aronne.	10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
11 Questa è la legge dell'ostia pacifica che s'offre al Signore.	11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
12 Se è oblazione in rendimento di grazie, offriranno dei pani non fermentati aspersi di olio, focacce azzime unte d'olio, farina cotta, e torte intrise d'olio.	12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
13 Offriranno anche dei pani lievitati, insieme all'ostia di grazie che s'immola pei sacrifizi pacifici.	13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
14 Uno di quei pani sarà offerto per primizia al Signore, e sarà del sacerdote che verserà il sangue della vittima.	14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
15 Le carni di questa saranno mangiate lo stesso giorno, e niente ne rimarrà per l'indomani.	15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
16 Se uno offrirà un'ostia per voto o per devozione, sarà similmente mangiata in quel giorno; ma se qualcosa ne rimarrà per l'indomani, sarà lecito cibarsene;	16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
17 quello però che arrivasse al terzo giorno, lo consumerà il fuoco.	17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
18 Se alcuno mangerà al terzo giorno delle carni d'una vittima pacifica, vana diverrà l'oblazione, e non gioverà al suo offerente; che anzi, qualunque persona si sarà contaminata con un tal cibo sarà rea di prevaricazione.	18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19 La carne che abbia toccato qualcosa d'immondo non verrà mangiata, ma sarà bruciata sul fuoco; [di quella che si può mangiare] ne mangerà chi è mondo.	19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
20 Chi, essendo immondo, avrà mangiato delle carni dell'ostia pacifica stata offerta al Signore, verrà cancellato di fra il suo popolo;	20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
21 e chi avrà toccato cosa immonda proveniente da uomo o da animale o da qualsiasi altro soggetto di contaminazione, e poi mangerà di quelle carni, perirà di fra il suo popolo -».	21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
22 Di poi il Signore parlò a Mosè, e disse:	22 וידבר יהוה אל משה לאמר
23 «Dirai ai figli d'Israele: - Non mangerete grasso di pecora, di bove, di capra.	23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
24 Del grasso d'un animale morto da sè, o d'uno ucciso da una fiera, potrete servirvi per altri usi.	24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
25 Se uno mangerà di quel grasso che dev'esser offerto come incenso al Signore, verrà tolto di mezzo al suo popolo.	25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
26 Nè vi ciberete mai del sangue di nessun animale, nè uccello nè quadrupede.	26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
27 Chiunque mangerà del sangue sarà cancellato di fra il suo popolo - ».	27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
28 Ed il Signore parlò ancora a Mosè, dicendo:	28 וידבר יהוה אל משה לאמר
29 «Parla a' figli di Israele, e di' loro: - Chi offre al Signore un'ostia pacifica, offra anche il sacrifizio, cioè le due libazioni.	29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30 Terrà nelle mani le parti grasse della vittima ed il petto; dopo averle consacrate offrendole al Signore, le darà al sacerdote,	30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
31 il quale brucerà sull'altare il grasso; ma il petto sarà d'Aronne e de' suoi figliuoli.	31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
32 Anche la spalla destra dell'ostie pacifiche spetterà come primizia al sacerdote.	32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
33 Quello dei figliuoli di Aronne che offrirà il sangue ed il grasso, avrà anche per sua porzione la spalla destra;	33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
34 perchè dalle ostie pacifiche dei figli d'Israele ho preso il petto dell'elevazione e la spalla della separazione, e li ho dati ad Aronne sacerdote ed a' suoi figliuoli con legge perpetua per tutto il popolo di Israele -».	34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
35 Questa è la porzione sacra ad Aronne ed a' suoi figliuoli nelle cerimonie del Signore, sin dal giorno nel quale Mosè li presentò a funzionare nel sacerdozio;	35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
36 son queste le cose che il Signore comandò fosser date loro da' figli d'Israele con perpetua religiosa osservanza, di generazione in generazione.	36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
37 È questa la legge dell'olocausto, del sacrifizio per il peccato e per il delitto, della consacrazione, e delle vittime pacifiche,	37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
38 prescritta a Mosè dal Signore sul monte Sinai, quando comandò a' figliuoli d'Israele d'offrire le loro oblazioni al Signore nel deserto di Sinai.	38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני