Genesi 8

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Dio si ricordò di Noè, di tutte le fiere e di tutti gli animali domestici che erano con lui nell’arca. Dio fece passare un vento sulla terra e le acque si abbassarono.	1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 Le fonti dell’abisso e le cateratte del cielo furono chiuse e fu trattenuta la pioggia dal cielo;	2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 le acque andarono via via ritirandosi dalla terra e calarono dopo centocinquanta giorni.	3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
4 Nel settimo mese, il diciassette del mese, l’arca si posò sui monti dell’Araràt.	4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 Le acque andarono via via diminuendo fino al decimo mese. Nel decimo mese, il primo giorno del mese, apparvero le cime dei monti.	5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 Trascorsi quaranta giorni, Noè aprì la finestra che aveva fatto nell’arca	6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 e fece uscire un corvo. Esso uscì andando e tornando, finché si prosciugarono le acque sulla terra.	7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 Noè poi fece uscire una colomba, per vedere se le acque si fossero ritirate dal suolo;	8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 ma la colomba, non trovando dove posare la pianta del piede, tornò a lui nell’arca, perché c’era ancora l’acqua su tutta la terra. Egli stese la mano, la prese e la fece rientrare presso di sé nell’arca.	9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 Attese altri sette giorni e di nuovo fece uscire la colomba dall’arca	10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 e la colomba tornò a lui sul far della sera; ecco, essa aveva nel becco una tenera foglia di ulivo. Noè comprese che le acque si erano ritirate dalla terra.	11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 Aspettò altri sette giorni, poi lasciò andare la colomba; essa non tornò più da lui.	12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 L’anno seicentouno della vita di Noè, il primo mese, il primo giorno del mese, le acque si erano prosciugate sulla terra; Noè tolse la copertura dell’arca ed ecco, la superficie del suolo era asciutta.	13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 Nel secondo mese, il ventisette del mese, tutta la terra si era prosciugata.	14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15 Dio ordinò a Noè:	15 וידבר אלהים אל נח לאמר
16 «Esci dall’arca tu e tua moglie, i tuoi figli e le mogli dei tuoi figli con te.	16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 Tutti gli animali d’ogni carne che hai con te, uccelli, bestiame e tutti i rettili che strisciano sulla terra, falli uscire con te, perché possano diffondersi sulla terra, siano fecondi e si moltiplichino su di essa».	17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 Noè uscì con i figli, la moglie e le mogli dei figli.	18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 Tutti i viventi e tutto il bestiame e tutti gli uccelli e tutti i rettili che strisciano sulla terra, secondo le loro specie, uscirono dall’arca.	19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 Allora Noè edificò un altare al Signore; prese ogni sorta di animali puri e di uccelli puri e offrì olocausti sull’altare.	20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
21 Il Signore ne odorò il profumo gradito e disse in cuor suo: «Non maledirò più il suolo a causa dell’uomo, perché ogni intento del cuore umano è incline al male fin dall’adolescenza; né colpirò più ogni essere vivente come ho fatto.	21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 Finché durerà la terra, seme e mèsse, freddo e caldo, estate e inverno, giorno e notte non cesseranno».	22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו