| 1 Allora Samuele prese l’ampolla dell’olio, glielo versò sul capo e, dopo averlo baciato, gli disse: « Jahve ti ha unto principe di Israele suo popolo! Domina dunque sul popolo di Jahve e liberalo dal potere dei nemici che lo circondano! Questo ti sia segno che Jahve ti ha unto principe sulla sua proprietà: | 1 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד |
| 2 oggi, dopo che ti sarai separato da me, troverai due uomini presso il sepolcro di Rachele nel territorio di Beniamin, sul mezzogiorno. Ti diranno: “ Sono state ritrovate le asine di cui sei andato in cerca. Ecco invece, tuo padre, dimenticata la faccenda delle asine, sta in pensiero per voi, dicendo: Che farò per mio figlio? ”. | 2 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני |
| 3 Passerai in fretta oltre quel luogo e giungerai alla quercia di Debora: là ti verranno incontro tre uomini che saliranno verso Dio, a Bethel; uno porterà tre capretti, l’altro porterà tre cerchi di pane, il terzo porterà un otre di vino. | 3 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין |
| 4 Si informeranno sulla tua salute e ti daranno due pani che tu accetterai dalle loro mani. | 4 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם |
| 5 Dopo di ciò, tu giungerai a Gabaa di Dio, dove, quando arriverai in città, ti imbatterai in una schiera di profeti che discendono dall’altura con in testa arpe, timpani, flauti e cetre, in atto di profetare. | 5 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים |
| 6 Allora lo: spirito di Jahve piomberà su di te e tu farai il profeta con loro, poichè sarai stato mutato in un altro uomo. | 6 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר |
| 7 Quando avrai constatato l’avveramento di questi segni, fa’ pure ciò che ti verrà alle mani, poichè Dio è con te. | 7 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך |
| 8 Accadrà poi che tu scenda prima di me a Galgala; ed ecco, scenderò da te per offrire olocausti, per presentare sacrifici pacifici: attendi il mio arrivo sette giorni e ti indicherò ciò che dovrai fare ». | 8 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה |
| 9 Allora, come ebbe voltato le spalle per allontanarsi da Samuele, Dio gli cambiò il cuore in uno nuovo e tutti quei segni si avverarono il giorno stesso. | 9 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא |
| 10 Giunto di là a Gabaa, ecco una schiera di profeti venire alla sua volta. Allora lo spirito di Dio piombò su di lui ed egli fece il profeta fra di loro. | 10 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם |
| 11 Così che tutti coloro che lo avevano conosciuto fino a qualche giorno prima, quando lo videro fare il profeta tra i profeti, si andavano dicendo l’un l’altro: « Che cosa è mai successo al figlio di Kish? perchè anche Saul è tra i profeti? ». | 11 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים |
| 12 Un uomo del luogo replicò: « Chi è il loro padre? ». Dal fatto uscì il proverbio: « Perchè anche Saul è tra i profeti? ». | 12 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים |
| 13 Cessò infine di fare il profeta e andò a casa. | 13 ויכל מהתנבות ויבא הבמה |
| 14 Disse uno zio di Saul a lui e al giovane: « Dove siete andati? ». Rispose: «A cercare le asine; abbiamo visto che non c’erano e perciò siamo andati da Samuele». | 14 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל |
| 15 Disse allora lo zio di Saul: « Bravo, racconta! Che cosa vi ha detto Samuele? ». | 15 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל |
| 16 Saul rispose allo zio: « Ci ha dato per assolutamente certo che le asine erano state trovate ». Però non gli manifestò la faccenda del regno, di cui gli aveva parlato Samuele. | 16 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל |
| 17 In seguito, Samuele, convocato il popolo presso Jahve a Mizpa, | 17 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה |
| 18 disse ai figli di Israele: «Così dice Jahve, Dio di Israele: Io ho fatto uscire Israele dall’Egitto, vi ho liberati dal potere degli Egiziani e di tutti coloro che vi opprimevano. | 18 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם |
| 19 E voi adesso rigettate il vostro Dio, che vi ha salvato da tutti i vostri mali e da tutte le vostre angustie, e dite: «“ No! Costituisci un re su di noi! ”. Ora, dunque, ponetevi innanzi a Jahve divisi per tribù e per gruppi di mille ». | 19 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם |
| 20 Samuele fece accostare tutte le tribù di Israele e fu sorteggiata la tribù di Beniamin. | 20 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן |
| 21 Fece accostare la tribù di Beniamin per famiglie e fu sorteggiata la famiglia di Matri. Infine fece accostare la famiglia di Matri per singoli individui e fu sorteggiato Saul, figlio di Kish. Si diedero a cercarlo ma non lo trovarono. | 21 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא |
| 22 Chiesero ancora a Jahve: «È venuto qua o no quell’uomo? ». Rispose Jahve: « Eccolo nascosto fra i bagagli». | 22 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים |
| 23 Allora accorsero e lo tolsero di là. In piedi in mezzo al po) olo, sorpassava tutti dalla spalla in su. | 23 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה |
| 24 Samuele disse a tutto il popolo: « Guardate dunque colui che Jahve si è scelto: certo non c'è chi gli sia uguale fra tutti voi! ». Tutto il popolo acclamò gridando: « Viva il re! ». | 24 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך |
| 25 Allora Samuele dettò al popolo il diritto del regno; poi lo scrisse nel libro che depose al cospetto di Jahve. Infine Samuele mandò tutto il popolo ciascuno alla sua casa. | 25 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו |
| 26 Mentre anche Saul se ne andava a casa, a Gabaa, si accompagnarono a lui alcuni bravi uomini, dei quali Dio aveva toccato il cuore. | 26 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם |
| 27 Ma uomini buoni a nulla dissero: « Che aiuto potrà mai darci costui? ». E, per disprezzo, non gli portarono nessuna offerta. | 27 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש |
