Job 4

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Elifaz de Temán tomó la palabra y dijo:	1 ויען אליפז התימני ויאמר
2 Si se intentara hablarte, ¿lo soportarías? Pero ¿quién puede contener sus palabras?	2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל
3 Mira, tú dabas lección a mucha gente, infundías vigor a las manos caídas;	3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק
4 tus razones sostenían al que vacilaba, robustecías las rodillas endebles.	4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ
5 Y ahora que otro tanto te toca, te deprimes, te alcanza el golpe a ti, y todo te turbas.	5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל
6 ¿No es tu confianza la piedad, y tu esperanza tu conducta intachable?	6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך
7 ¡Recuerda! ¿Qué inocente jamás ha perecido? ¿dónde han sido los justos extirpados?	7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו
8 Así lo he visto: los que labran maldad y siembran vejación, eso cosechan.	8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו
9 Bajo el aliento de Dios perecen éstos, desaparecen al soplo de su ira.	9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו
10 Ruge el león, brama la leona, mas los dientes de los leoncillos quedan rotos.	10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
11 Perece el león falto de presa, y los cachorros de la leona se dispersan.	11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו
12 A mí se me ha dicho furtivamente una palabra, mi oído ha percibido su susurro.	12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו
13 En las pesadillas por las visiones de la noche, cuando a los hombres el letargo invade,	13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים
14 un temblor me entró, un escalofrío, que estremeció todos mis huesos...	14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד
15 Se escurre un soplo por mi rostro, eriza los pelos de mi carne.	15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי
16 Alguien surge... no puedo reconocer su cara; una imagen delante de mis ojos. Silencio..., después oigo una voz:	16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע
17 «¿Es justo ante Dios algún mortal? ¿ante su Hacedor es puro un hombre?	17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר
18 Si no se fía de sus mismos servidores, y aun a sus ángeles achaca desvarío,	18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה
19 ¡cuánto más a los que habitan estas casas de arcilla, ellas mismas hincadas en el polvo! Se les aplasta como a una polilla;	19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש
20 de la noche a la mañana quedan pulverizados. Para siempre perecen sin advertirlo nadie;	20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו
21 se les arranca la cuerda de su tienda, y mueren privados de sabiduría.»	21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה