Ijob 9

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Da antwortete Ijob und sprach:	1 ויען איוב ויאמר
2 Wahrhaftig weiß ich, dass es so ist: Wie wäre ein Mensch bei Gott im Recht!	2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל
3 Wenn er mit ihm rechten wollte, nicht auf eins von tausend könnt er ihm Rede stehen.	3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף
4 Weisen Sinnes und stark an Macht - wer böte ihm Trotz und bliebe heil?	4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם
5 Er versetzt Berge; sie merken es nicht, dass er in seinem Zorn sie umstürzt.	5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו
6 Er erschüttert die Erde an ihrem Ort, sodass ihre Säulen erzittern.	6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
7 Er spricht zur Sonne, sodass sie nicht strahlt, er versiegelt die Sterne.	7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
8 Er spannt allein den Himmel aus und schreitet einher auf den Höhen des Meeres.	8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
9 Er schuf das Sternbild des Bären, den Orion, das Siebengestirn, die Kammern des Südens.	9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן
10 Er schuf so Großes, es ist nicht zu erforschen, Wunderdinge, sie sind nicht zu zählen.	10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר
11 Zieht er an mir vorüber, ich seh ihn nicht, fährt er daher, ich merk ihn nicht.	11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו
12 Rafft er hinweg, wer hält ihn zurück? Wer darf zu ihm sagen: Was tust du da?	12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה
13 Gott hält seinen Zorn nicht zurück, unter ihm mussten selbst Rahabs Helfer sich beugen.	13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
14 Wie sollte denn ich ihm entgegnen, wie meine Worte gegen ihn wählen?	14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
15 Und wär ich im Recht, ich könnte nichts entgegnen, um Gnade müsste ich bei meinem Richter flehen.	15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
16 Wollte ich rufen, würde er mir Antwort geben? Ich glaube nicht, dass er auf meine Stimme hört.	16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי
17 Er, der im Sturm mich niedertritt, ohne Grund meine Wunden mehrt,	17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
18 er lässt mich nicht zu Atem kommen, er sättigt mich mit Bitternis.	18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
19 Geht es um Kraft, er ist der Starke, geht es um Recht, wer lädt mich vor?	19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני
20 Wär ich im Recht, mein eigener Mund spräche mich schuldig, wäre ich gerade, er machte mich krumm.	20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני
21 Schuldlos bin ich, doch achte ich nicht auf mich, mein Leben werfe ich hin.	21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
22 Einerlei; so sag ich es denn: Schuldlos wie schuldig bringt er um.	22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה
23 Wenn die Geißel plötzlich tötet, spottet er über der Schuldlosen Angst.	23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג
24 Die Erde ist in Frevlerhand gegeben, das Gesicht ihrer Richter deckt er zu. Ist er es nicht, wer ist es dann?	24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא
25 Schneller als ein Läufer eilen meine Tage, sie fliehen dahin und schauen kein Glück.	25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה
26 Sie gleiten vorbei wie Kähne aus Schilf, dem Adler gleich, der auf Beute stößt.	26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל
27 Sage ich: Ich will meine Klage vergessen, meine Miene ändern und heiter blicken!,	27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
28 so graut mir vor all meinen Schmerzen; ich weiß, du sprichst mich nicht frei.	28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני
29 Ich muss nun einmal schuldig sein, wozu müh ich mich umsonst?	29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע
30 Wollte ich auch mit Schnee mich waschen, meine Hände mit Lauge reinigen,	30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי
31 du würdest mich doch in die Grube tauchen, sodass meinen Kleidern vor mir ekelt.	31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
32 Denn du bist kein Mensch wie ich, dem ich entgegnen könnte: Lasst uns zusammen zum Gericht gehen!	32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט
33 Gäbe es doch einen Schiedsmann zwischen uns! Er soll seine Hand auf uns beide legen.	33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו
34 Er nehme von mir seine Rute, sein Schrecken soll mich weiter nicht ängstigen;	34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני
35 dann will ich reden, ohne ihn zu fürchten. Doch so ist es nicht um mich bestellt.	35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי