Lettera ai Romani 3

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Quid ergo amplius est Iudaeo, aut quae utilitas circumcisionis?	1 וְעַתָּה מַה־הוּא יִתְרוֹן הַיְּהוּדִי וּמַה־הִיא תּוֹעֶלֶת הַמִּילָה
2 Multum per omnem modum. Primum quidem, quia credita sunt illis eloquia Dei.	2 הַרְבֵּה מִכָּל־פָּנִים בָּרִאשׁוֹן כִּי־הָפְקְדוּ בְיָדָם דִּבְרֵי אֱלֹהִים
3 Quid enim, si quidam non crediderunt? Numquid incredulitas illorum fidem Deievacuabit?	3 כִּי מַה־הוּא אִם־מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ הַיְבַטֵּל חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם אֶת־אֱמוּנַת אֱלֹהִים
4 Absit! Exstet autem Deus verax, omnis autem homo mendax, sicut scriptum est:“ Ut iustificeris in sermonibus tuis et vincas cum iudicaris ”.	4 חָלִילָה אֲבָל יְהִי הָאֵל הוּא הַנֶּאֱמָן וְכָל־הָאָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן־תִּצְדַּק בִּדְבָרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ
5 Si autem iniustitia nostra iustitiam Dei commendat, quid dicemus? Numquidiniustus Deus, qui infert iram? Secundum hominem dico.	5 וְאִם־עַוְלָתֵנוּ תְּרוֹמֵם אֶת־צִדְקַת הָאֱלֹהִים מַה־נֹּאמַר הֲכִי יֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים הַמְשַׁלֵּחַ חֲרוֹן אַפּוֹ לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִי מְדַבֵּר
6 Absit! Alioquin quomodo iudicabit Deus mundum?	6 חָלִילָה שֶׁאִם־כֵּן אֵיךְ־יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם
7 Si enim veritas Dei in meo mendacio abundavit in gloriam ipsius, quid adhuc etego tamquam peccator iudicor?	7 כִּי אִם־עַל־יְדֵי כְזָבִי תִּרְבֶּה וְתִפְרֹץ אֱמֶת אֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ לָמָּה זֶּה אֲנִי אֶשָּׁפֵט עוֹד כְּחוֹטֵא
8 Et non, sicut blasphemamur, et sicut aiuntquidam nos dicere: “ Faciamus mala, ut veniant bona ”? Quorum damnatio iustaest.	8 וְלֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבַר מְחָרֲפֵינוּ וּמִקְצָת מוֹצִיאֵי דִבָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר הִנֵּה אֹמְרִים נַעֲשֶׂה הָרַע לְמַעַן יֵצֵא הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּינָם יָבֹא עֲלֵיהֶם בְּצֶדֶק
9 Quid igitur? Praecellimus eos? Nequaquam! Antea enim causati sumusIudaeos et Graecos omnes sub peccato esse,	9 וְעַתָּה מַה־הוּא הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ כִּי גַם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחֵטְא
10 sicut scriptum est: “ Non est iustus quisquam,	10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד
11 non est intellegens, non est requirens Deum.	11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים
12 Omnes declinaverunt, simul inutiles facti sunt; non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.	12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד
13 Sepulcrum patens est guttur eorum, linguis suis dolose agebant, venenum aspidum sub labiis eorum,	13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ
14 quorum os maledictione et amaritudine plenum est;	14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת
15 veloces pedes eorum ad effundendum sanguinem,	15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם
16 contritio et infelicitas in viis eorum,	16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם
17 et viam pacis non cognoverunt.	17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ
18 Non est timor Dei ante oculos eorum ”.	18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם
19 Scimus autem quoniam, quaecumque lex loquitur, his, qui in lege sunt,loquitur, ut omne os obstruatur, et obnoxius fiat omnis mundus Deo;	19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים
20 quia exoperibus legis non iustificabitur omnis caro coram illo, per legem enim cognitiopeccati.	20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא
21 Nunc autem sine lege iustitia Dei manifestata est, testificata a Lege etProphetis,	21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים
22 iustitia autem Dei per fidem Iesu Christi, in omnes, qui credunt.Non enim est distinctio:	22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל
23 omnes enim peccaverunt et egent gloria Dei,	23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה
24 iustificati gratis per gratiam ipsius per redemptionem, quae est in ChristoIesu;	24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
25 quem proposuit Deus propitiatorium per fidem in sanguine ipsius adostensionem iustitiae suae, cum praetermisisset praecedentia delicta	25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים
26 insustentatione Dei, ad ostensionem iustitiae eius in hoc tempore, ut sit ipseiustus et iustificans eum, qui ex fide est Iesu.	26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ
27 Ubi est ergo gloriatio? Exclusa est. Per quam legem? Operum? Non, sed perlegem fidei.	27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה
28 Arbitramur enim iustificari hominem per fidem sine operibuslegis.	28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה
29 An Iudaeorum Deus tantum? Nonne et gentium? Immo et gentium,	29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא
30 quoniam quidem unus Deus, qui iustificabit circumcisionem ex fide et praeputiumper fidem.	30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה
31 Legem ergo destruimus per fidem? Absit, sed legem statuimus.	31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה