Vangelo secondo Matteo 20

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Simile est enim regnum cae lorum homini patri familias, qui exiit primomane conducere operarios in vineam suam;	1 כִּי דוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאָדָם בַּעַל־בָּיִת אֲשֶׁר הִשְׁכִּים לָצֵאת בַּבֹּקֶר לִשְׂכֹּר פֹּעֲלִים לְכַרְמוֹ
2 conventione autem facta cum operariisex denario diurno, misit eos in vineam suam.	2 וְהִתְנָה עִם־הַפֹּעֲלִים שְׂכַר דִּינָר לַיּוֹם וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־כַּרְמוֹ
3 Et egressus circa horam tertiamvidit alios stantes in foro otiosos	3 וַיֵּצֵא בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית וַיַּרְא אֲחֵרִים עֹמְדִים בְּטֵלִים בַּשּׁוּק
4 et illis dixit: “Ite et vos in vineam;et, quod iustum fuerit, dabo vobis”.	4 וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ גַם־אַתֶּם אֶל־כַּרְמִי וְכַיּשֶׁר אֶתֵּן לָכֶם וַיֵּלֵכוּ
5 Illi autem abierunt. Iterum autem exiitcirca sextam et nonam horam et fecit similiter.	5 וַיֵּצֵא גַּם בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית גַּם בַּתְּשִׁיעִית וַיַּעַשׂ כַּדָּבָר הַזֶּה
6 Circa undecimam vero exiit etinvenit alios stantes et dicit illis: “Quid hic statis tota die otiosi?”.	6 וַיֵּצֵא בִּשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה וַיִּמְצָא אֲחֵרִים עֹמְדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹמְדִים פֹּה בְּטֵלִים כָּל־הַיּוֹם
7 Dicunt ei: “Quia nemo nos conduxit”. Dicit illis: “Ite et vos in vineam”.	7 וַיֹּאמְרוּ לוֹ כִּי לֹא־שָׂכַר אוֹתָנוּ אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ גַם־אַתֶּם אֶל־הַכֶּרֶם וְכַיּשֶׁר יֻתַּן לָכֶם
8 Cum sero autem factum esset, dicit dominus vineae procuratori suo: “ Vocaoperarios et redde illis mercedem incipiens a novissimis usque ad primos ”.	8 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיֹּאמֶר בַּעַל הַכֶּרֶם אֶל־פְּקִידוֹ קְרָא אֶת־הַפֹּעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת־שְׂכָרָם הָחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְכַלֵּה בָּרִאשׁוֹנִים
9 Et cum venissent, qui circa undecimam horam venerant, acceperunt singulidenarium.	9 וַיָּבֹאוּ הַנִּשְׂכָּרִים בִּשְׁעַת אַחַת עֶשְׂרֵה וַיִּקְחוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד
10 Venientes autem primi arbitrati sunt quod plus essent accepturi;acceperunt autem et ipsi singuli denarium.	10 וּבְבֹא הָרִאשׁוֹנִים דִּמּוּ בְנַפְשָׁם כִּי יִקְחוּ יוֹתֵר וַיִּקְחוּ גַּם־הֵם אִישׁ אִישׁ דִּינָר אֶחָד
11 Accipientes autem murmurabantadversus patrem familias	11 וַיְהִי בְקַחְתָּם וַיִּלּוֹנוּ עַל־בַּעַל הַבַּיִת לֵאמֹר
12 dicentes: “Hi novissimi una hora fecerunt, etpares illos nobis fecisti, qui portavimus pondus diei et aestum!”.	12 אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים לֹא עָשֹוּ כִּי אִם־שָׁעָה אֶחָת וְאַתָּה הִשְׁוִיתָם אֵלֵינוּ אֲשֶׁר סָבַלְנוּ אֶת־כֹּבֶד הַיּוֹם וְאֶת־חֻמּוֹ
13 At illerespondens uni eorum dixit: “Amice, non facio tibi iniuriam; nonne ex denarioconvenisti mecum?	13 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָד מֵהֶם רֵעִי לֹא עֲשַׁקְתִּיךָ הֲלֹא שְׂכַר דִּינָר הִתְנֵיתָ עִמִּי
14 Tolle, quod tuum est, et vade; volo autem et huic novissimodare sicut et tibi.	14 קַח אֶת־שֶׁלְּךָ וָלֵךְ וַאֲנִי רְצוֹנִי לָתֵת גַּם־לָזֶה הָאַחֲרוֹן כְּמוֹ־לָךְ
15 Aut non licet mihi, quod volo, facere de meis? An oculustuus nequam est, quia ego bonus sum?”.	15 הֲלֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלִּי כִּרְצוֹנִי הַאִם־תֵּרַע עֵינְךָ עַל־אֲשֶׁר טוֹב אָנֹכִי
16 Sic erunt novissimi primi, et primi novissimi ”.	16 כָּכָה יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים וְהָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים כִּי־רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים
17 Et ascendens Iesus Hierosolymam assumpsit Duodecim discipulos secreto et aitillis in via:	17 וַיְהִי כַּעֲלוֹת יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר לְבַדָּם וַיֹּאמֶר לָהֶם בַּדָּרֶךְ
18 “ Ecce ascendimus Hierosolymam, et Filius hominis tradeturprincipibus sacerdotum et scribis, et condemnabunt eum morte	18 הִנְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים וְהִרְשִׁיעֻהוּ לָמוּת
19 et tradent eumgentibus ad illudendum et flagellandum et crucifigendum, et tertia die resurget”.	19 וּמָסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִם לְהָתֵל בּוֹ וּלְהַכּוֹת אוֹתוֹ בַּשּׁוֹטִים וְלִצְלֹב אוֹתוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם
20 Tunc accessit ad eum mater filiorum Zebedaei cum filiis suis, adorans etpetens aliquid ab eo.	20 אָז נִגְּשָׁה אֵלָיו אֵם בְּנֵי זַבְדַּי עִם־בָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר
21 Qui dixit ei: “ Quid vis? ”. Ait illi: “ Dic utsedeant hi duo filii mei unus ad dexteram tuam et unus ad sinistram in regno tuo”.	21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַה־בַּקָּשָׁתֵךְ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֱמָר־נָא כִּי יֵשְׁבוּ שְׁנֵי־בָנַי אֵלֶּה אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתֶךָ
22 Respondens autem Iesus dixit: “ Nescitis quid petatis. Potestis biberecalicem, quem ego bibiturus sum? ”. Dicunt ei: “ Possumus ”.	22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם הֲיָכֹל תּוּכְלוּ שְׁתוֹת אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹתָהּ וְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל
23 Ait illis:“ Calicem quidem meum bibetis, sedere autem ad dexteram meam et sinistram nonest meum dare illud, sed quibus paratum est a Patre meo ”.	23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן אֶת־כּוֹסִי תִשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ תִּטָּבֵלוּ אַךְ שֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לְתִתָּהּ בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי
24 Et audientes decem indignati sunt de duobus fratribus.	24 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ־זֹאת הָעֲשָׂרָה וַיִּכְעֲסוּ עַל־שְׁנֵי הָאַחִים
25 Iesus autem vocaviteos ad se et ait: “ Scitis quia principes gentium dominantur eorum et, quimagni sunt, potestatem exercent in eos.	25 וְיֵשׁוּעַ קָרָא לָהֶם וַיֹּאמַר אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־שָׂרֵי הַגּוֹיִם רֹדִים בָּהֶם וְהַגְּדוֹלִים שֹׁלְטִים עֲלֵיהֶם
26 Non ita erit inter vos, sed quicumquevoluerit inter vos magnus fieri, erit vester minister;	26 וְאַתֶּם אַל־יְהִי כֵן בֵּינֵיכֶם כִּי אִם־הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהִי לָכֶם לִמְשָׁרֵת
27 et, quicumque volueritinter vos primus esse, erit vester servus;	27 וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת בָּכֶם לְרֹאשׁ יְהִי לָכֶם עָבֶד
28 sicut Filius hominis non venitministrari sed ministrare et dare animam suam redemptionem pro multis ”.	28 כַּאֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם לֹא בָא לְמַעַן יְשָׁרְתוּהוּ כִּי אִם־לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר תַּחַת רַבִּים
29 Et egredientibus illis ab Iericho, secuta est eum turba multa.	29 וַיְהִי כְּצֵאתָם מִירִיחוֹ וַיֵּלֵךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב
30 Et ecce duocaeci sedentes secus viam audierunt quia Iesus transiret et clamaveruntdicentes: “ Domine, miserere nostri, fili David! ”.	30 וְהִנֵּה שְׁנֵי־עִוְרִים ישְׁבִים עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיִּשְׁמְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ עֹבֵר וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר חָנֵּנוּ־נָא אֲדֹנֵינוּ בֶּן־דָּוִד
31 Turba autemincrepabat eos, ut tacerent; at illi magis clamabant dicentes: “ Domine,miserere nostri, fili David! ”.	31 וַיִּגְעַר־בָּם הָעָם לְהַשְׁתִּיקָם וְהֵם הִרְבּוּ לִצְעֹק וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ חָנֵּנוּ־נָא בֶּן־דָּוִד
32 Et stetit Iesus et vocavit eos et ait: “Quid vultis, ut faciam vobis?”.	32 וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא לָהֶם וַיֹּאמַר מַה־תַּחְפְּצוּ וְאֶעֱשֶׂה לָכֶם
33 Dicunt illi: “ Domine, ut aperianturoculi nostri ”.	33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ עֲשֵׂה שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ
34 Misertus autem Iesus, tetigit oculos eorum; et confestimviderunt et secuti sunt eum.	34 וְרַחֲמֵי יֵשׁוּעַ נִכְמָרוּ וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וּפִתְאֹם הֵחֵלּוּ עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו