Vangelo secondo Marco 10

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Partito di là, Gesù andò nei confini della Giudea, oltre il Giordano, e il popolo si radunò di bel nuovo intorno a lui, che, come il solito, li ammaestrava.	1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם
2 Vennero de' Farisei a muovergli interrogazioni e per metterlo alla prova gli chiesero se fosse lecito a un marito ripudiare la propria moglie.	2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו
3 Egli domandò loro: «Cosa vi ha comandato Mosè?».	3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה
4 Risposero: «Mosè ha permesso il libello del ripudio e di rinviarla».	4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח
5 Gesù replicò loro: «Fu per la durezza del vostro cuore che egli scrisse per voi questo precetto,	5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת
6 ma al principio della creazione Dio li creò maschio e femmina.	6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים
7 Perciò l'uomo abbandonerà suo padre e sua madre e si unirà con sua moglie,	7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
8 e saranno due in una sola carne. Essi pertanto non son più due, ma una carne sola.	8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד
9 L'uomo dunque non separi quel che Dio ha congiunto».	9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם
10 Quando furono in casa, i discepoli lo interrogarono di nuovo intorno allo stesso argomento,	10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת
11 ed egli disse loro: «Chi ripudia sua moglie e ne sposa un'altra, commette adulterio con questa;	11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה
12 e se una donna ripudia suo marito e ne sposa un altro, commette adulterio».	12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא
13 Gli conducevan dei bambini perchè li toccasse, ma i discepoli sgridavano chi glieli presentava.	13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם
14 Gesù, visto ciò, si sdegnò e disse loro: «Lasciate che i bambini vengano a me e non glielo impedite, perchè di questi è il regno di Dio.	14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
15 In verità vi dico che chi non avrà accolto il regno di Dio come un fanciullo non vi entrerà».	15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
16 E abbracciandoli e imponendo loro le mani li benedisse.	16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם
17 Mentre egli usciva sulla strada venne un tale che, inginocchiatoglisi davanti, gli domandò: «Maestro buono, che devo fare per acquistare la vita eterna?».	17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
18 Gesù gli osservò: «Perchè mi chiami buono? Nessuno è buono, tranne Dio solo.	18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
19 Conosci i comandamenti: "Non fornicare, non uccidere, non rubare, non attestare il falso, non frodare nessuno, onora tuo padre e tua madre"».	19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך
20 Quegli rispose: «Maestro, tutto ciò ho osservato fin dalla mia giovinezza».	20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי
21 Gesù guardandolo con tenerezza l'amò e gli disse: «Ti manca una cosa sola: va', vendi quanto hai e dallo ai poveri, e avrai un tesoro, nel cielo; poi vieni e seguimi».	21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי
22 Ma colui, contristato da queste parole, se ne andò dolente, perchè aveva grandi ricchezze.	22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו
23 Gesù, volgendo lo sguardo intorno, disse a' suoi discepoli: «Quanto difficilmente quei che posseggono ricchezze entreranno nel regno di Dio!».	23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
24 E i discepoli furono stupiti delle parole di lui. Ma Gesù di nuovo soggiunse loro: «Figliuoli, quanto è difficile per chi confida nelle ricchezze l'entrare nel regno di Dio!	24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים
25 È più facile che un cammello passi per la cruna d'un ago che un ricco entri nel regno di Dio».	25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Ora essi stupivano maggiormente e andavan dicendo tra di loro: «Chi può dunque salvarsi?».	26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע
27 Gesù li guardò fissi ed esclamò: «Agli uomini questo è impossibile, ma non a Dio, perchè tutto è possibile a Dio».	27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר
28 Pietro prese a dirgli: «Ecco, noi abbiam lasciato tutto e ti abbiano seguito».	28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Gesù rispose: «In verità vi dico, nessuno ha abbandonato casa, o fratelli, o sorelle, o padre, o madre, o figli, o campi, per amor mio e per il Vangelo,	29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה
30 che non ne riceva il centuplo, adesso, in questo tempo, in case, fratelli, sorelle, madri, figli e campi, insieme con le persecuzioni e nel tempo avvenire la vita eterna.	30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים
31 Molti primi, saranno ultimi; e molti ultimi, primi».	31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים
32 Essendo pertanto in cammino per salire a Gerusalemme, Gesù precedeva i discepoli, che stupiti e timorosi lo seguivano. Rivoltosi allora ai Dodici, cominciò a dir loro quanto gli doveva accadere:	32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר
33 «Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e il Figliuol dell'uomo sarà dato nelle mani dei principi dei Sacerdoti, degli Scribi e dei Seniori, i quali lo condanneranno a morte e lo daranno in mano ai Gentili;	33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים
34 e sarà schernito, sputacchiato, flagellato e ucciso, ma dopo tre giorni risusciterà».	34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום
35 Giacomo e Giovanni, figli di Zebedeo, gli s'accostaron e gli dissero: «Maestro, noi desideriamo che tu ci conceda quello che stiam per domandarti».	35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך
36 Egli chiese loro: «Che cosa desiderate che io vi conceda?».	36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם
37 Risposero: «Concedici di sedere uno alla tua destra e l'altro alla tua sinistra, nella tua gloria».	37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך
38 Ma Gesù disse loro: «Non sapete ciò che domandate. Potete voi bere il calice che bevo io o essere battezzati col battesimo col quale son battezzato io?».	38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה
39 Essi gli replicarono: «Sì, lo possiamo». «Voi» rispose Gesù «berrete certamente il calice che bevo io e sarete battezzati col battesimo col quale sono battezzato io;	39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו
40 ma quanto al sedere alla mia destra o alla mia sinistra, non sta a me il concedervelo; ma esso è per quelli ai quali è stato preparato».	40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם
41 Gli altri dieci, udito ciò, cominciarono a indignarsi contro Giacomo e Giovanni.	41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן
42 Allora Gesù, chiamatili a sè, disse loro: «Voi sapete che quelli che sono riconosciuti come principi delle nazioni, le signoreggiano e i loro grandi esercitano il potere su di loro.	42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם
43 Ma non deve essere così tra voi; chiunque vorrà essere grande tra voi, sarà vostro servo;	43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת
44 e chiunque tra voi vorrà essere primo, sarà servo di tutti;	44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל
45 perchè anche il Figliuol dell'uomo è venuto non per esser servito, ma per servire e dare la sua vita come redenzione per molti».	45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
46 Arrivarono così a Gerico. Mentre egli usciva da Gerico co' suoi discepoli e con molta gente, il figlio di Timeo, Bartimeo, che era cieco e, seduto sulla strada, chiedeva l'elemosina,	46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות
47 sentito dire che c'era Gesù di Nazaret, si pose a gridare: «Gesù, figlio di David, abbi pietà di me!».	47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני
48 Molti gli davan sulla voce perchè tacesse; ma quegli gridava molto più forte: «Figlio di David, abbi pietà di me!».	48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני
49 Allora Gesù, fermatosi comandò di chiamarlo. Ed essi lo chiamarono, dicendogli: «Fatti coraggio; alzati, egli ti chiama!».	49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך
50 Il cieco, gettando via il mantello, balzò in piedi e venne a Gesù,	50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע
51 che gli disse: «Che vuoi ch'io faccia?». Il cieco gli rispose: «Maestro, che io veda».	51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה
52 Gesù gli replicò: «Va', la tua fede ti ha salvato». E in quell'istante vide e cominciò a seguir Gesù per via.	52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך