| 1 In quel tempo non c’era un re in Israele. Ora in quel tempo la tribù di Dan si cercava un territorio da abitare poichè non era stato assegnato fino a quel giorno un territorio fra le tribù di Israele. | 1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה |
| 2 I figli di Dan vollero inviare cinque uomini della loro famiglia, uomini valorosi di Zorea e di Eshtaol, a percorrere il paese, a esplorarlo; essi dissero loro: « Andate a esplorare il paese ». Quelli arrivarono sulla montagna di Efraim, alla casa di Micha, dove passarono la notte. | 2 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם |
| 3 Quando furono nei pressi della casa di Micha, riconobbero la voce del giovane Levita e, accostandosi a lui, gli dissero: « Chi ti ha fatto venire qui? Che cosa fai qui? Che affari hai qui? ». | 3 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה |
| 4 Egli rispose loro: « Micha ha fatto per me questo e questo: mi ha assunto a pagamento, perchè io gli faccia da sacerdote». | 4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן |
| 5 Allora gli replicarono quelli, « interroga Dio, affinchè sappiamo se riuscirà il viaggio che intraprendiamo ». | 5 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה |
| 6 « Andatevene in pace» rispose il sacerdote, «il viaggio che intraprendete è sotto lo sguardo di Jahve ». . | 6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה |
| 7 I cinque uomini partirono e arrivarono a Laish, dove videro che gli abitanti vivevano in sicurezza, tranquilli e fiduciosi come i Sidoni, che non mancava loro nulla di ciò che la terra produce, che erano lontani dai Sidoni e senza relazione con Aram. | 7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם |
| 8 Poi tornarono a Zorea e a Eshtaol dai loro fratelli che chiesero loro: « Che notizie avete? ». | 8 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם |
| 9 Essi risposero: « Su, andiamo contro di loro, perchè abbiamo visto la regione: è eccellente! Ma voi esitate? Non indugiate a partire per andare alla conquista di quel paese! | 9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ |
| 10 Come arriverete, troverete un popolo in sicurezza. È vero che si tratta di un paese vasto, ma Dio ve lo ha messo nelle mani; un luogo in cui non manca nulla di ciò che c’è al mondo ». | 10 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ |
| 11 Allora partirono di là, dalla famiglia dei Daniti di Zorea e di Eshtaol, seicento uomini in tenuta di guerra. | 11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה |
| 12 Essi salirono e si accamparono a Kiriat-Jarim in Giuda. Perciò quel luogo si chiama l’accampamento di Dan fino a oggi. Sta a ovest di Kiriat-Jarim. | 12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים |
| 13 Di là passarono sulla montagna di Efraim e giunsero alla casa di Micha. | 13 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה |
| 14 Ora i cinque uomini, che erano andati a fare la ricognizione del paese, presero la parola e dissero ai fratelli: « Sapete che in questa casa c’è un efod, dei terafim e un simulacro di metallo fuso? Ora riflettete a ciò che dovete fare! ». | 14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו |
| 15 Quindi volsero da quella parte e giunsero alla casa del giovane Levita presso la casa di Micha e lo salutarono. | 15 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום |
| 16 Mentre i seicento uomini, in tenuta di guerra, si erano piantati sull’ingresso della porta, | 16 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן |
| 17 i cinque uomini che erano andati a esplorare il paese vennero, entrarono là e presero il simulacro, l’efod, i terafim e l’idolo di metallo fuso, mentre il sacerdote stava sull’ingresso della porta con i seicento uomini in tenuta di guerra. | 17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה |
| 18 Quelli entrarono nella casa di Micha e presero il simulacro, l’efod, i terafim e Pidolo di metallo fuso. Ma il sacerdote disse loro: « Che cosa fate? ». | 18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים |
| 19 « Taci» gli dissero « mettiti la mano sulla bocca e vieni con noi. Tu sarai per noi padre e sacerdote. È meglio per te essere il sacerdote di un solo uomo o essere il sacerdote di una tribù e di una famiglia in Israele? ». | 19 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל |
| 20 Il sacerdote restò lusingato; prese l’efod, i terafim e l’idolo di metallo fuso e se ne andò tra quella gente. | 20 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם |
| 21 Allora di nuovo partirono verso la parte da cui erano venuti, mettendo in testa alla carovana le donne e i ragazzi, il bestiame e le cose preziose. | 21 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם |
| 22 Erano già lontani dalla casa di Micha, quando la gente che abitava nelle case vicine a quella di Micha, gridò e si lanciò all’inseguimento dei figli di Dan. | 22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן |
| 23 Come essi gridarono dietro i figli di Dan, questi si voltarono verso di loro e dissero a Micha: « Che hai da gridare così? ». | 23 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת |
| 24 «Mi avete preso » rispose egli «il dio, che mi ero fabbricato, e il sacerdote e ve ne siete andati: a me non resta più nulla. Come potete dirmi: “ Che cosa hai?” ». | 24 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך |
| 25 I figli di Dan gli risposero: « Non farci più sentire la voce! Altrimenti alcuni, inaspriti, potrebbero scagliarsi contro di voi: perderesti la tua vita e la vita della tua casa». | 25 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך |
| 26 I figli di Dan proseguirono la loro strada e Micha, vedendo che essi erano più forti di lui, si voltò indietro e ritornò a casa. | 26 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו |
| 27 Così, dopo aver preso ciò che Micha aveva fabbricato e il sacerdote che egli aveva al suo servizio, i figli di Dan marciarono su Laish, su quel popolo tranquillo e senza timori e lo passarono a fil di spada, quindi diedero la città alle fiamme. | 27 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש |
| 28 Non c’era nessuno per soccorrerla, perchè era lontana da Sidone e non aveva relazione con Aram. Era situata nella valle che va verso Bet-Rekhob. Riedificarono la città, vi si stabilirono | 28 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה |
| 29 e la chiamarono Dan dal nome del loro padre Dan che era nato a Israele. Però Laish era prima il nome della città. | 29 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה |
| 30 I figli di Dan eressero per sè il simulacro. Gionata figlio di Gershom, figlio di Mosè, e poi i suoi figli furono sacerdoti nella tribù di Dan, fino al giorno delle deportazioni del paese. | 30 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ |
| 31 Essi installarono per sè il simulacro che Micha aveva fatto, durante tutto il tempo in cui il tempio di Dio restò a Silo. | 31 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה |
