| 1 Così Joshafat ebbe ricchezza e gloria in quantità. Egli si imparentò con Akhab | 1 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב |
| 2 e dopo qualche anno, discese a Samaria da Akhab. Questi allora uccise un’ingente quantità di bestiame minuto e grosso per lui e la gente del seguito. «Così lo indusse a muovere insieme contro Ramot di Galaad. | 2 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד |
| 3 Akhab re di Israele chiese a Joshafat re di Giuda: « Vuoi venire con me a Ramot di Galaad? ». L’altro rispose: « Come sono io così anche tu e come il tuo popolo così anche il mio; sarò con te in battaglia ». | 3 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה |
| 4 Joshafat però soggiunse al re di Israele: « Consulta Jahve oggi stesso ». | 4 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה |
| 5 Allora il re di Israele radunò circa quattrocento profeti e disse loro: « Andrò in battaglia a Ramot di Galaad o rinuncerò? ». Quelli risposero: « Muovi pure: Dio infatti la metterà in potere del re! ». | 5 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך |
| 6 Joshafat disse allora: « Non c’è qui anche un profeta di Jahve perchè possiamo consultarlo per mezzo suo? ». | 6 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו |
| 7 Il re di Israele rispose a Joshafat: « C’è ancora un uomo per mezzo del quale possiamo consultare Jahve; io però lo odio, perchè non mi predice mai nulla di buono ma sempre male. Costui è Michea figlio di Jimla! ». Joshafat replicò: « Il re non dica così! ». | 7 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן |
| 8 Allora il re di Israele chiamò un eunuco e gli ordinò: « Chiamami subito Michea figlio di Jimla »: | 8 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא |
| 9 Il re di Israele e Joshafat, re di Giuda, sedevano sul loro trono rivestiti dei loro abiti; essi sedevano sull’aia, all’ingresso della porta di Samaria e tutti quei profeti stavano profetando innanzi a loro. | 9 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם |
| 10 Ora Sedecia figlio di Chenaana si era fatto dei corni di ferro e andava dicendo: « Così dice Jahve: “ Con questi tu cozzerai contro Aram finchè non lo avrai sterminato!” » | 10 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם |
| 11 Ugualmente tutti i profeti profetavano: « Muovi pure contro Ramot di Galaad, perchè sarai vittorioso e Jahve la metterà in potere del re! ». | 11 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
| 12 Ora il messaggero, che era andato in cerca di Michea, gli parlò: « Senti: i responsi dei profeti sono come una sola bocca favorevoli al re; sia anche il tuo responso come uno dei loro è annuncia del bene». | 12 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב |
| 13 Michea però rispose: « Per la vita di Jahve, io Pproferirò solo ciò che Dio: mi suggerirà ». | 13 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר |
| 14 Quindi si portò dal re e il re gli chiese: « Michea, andremo in battaglia contro Ramot: di Galaad oppure rinunceremo? ». Gli rispose: « Muovete pure, perchè sarete vittoriosi e quelli verranno consegnati nelle vostre mani». | 14 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם |
| 15 Ma il re gli replicò: « Quante volte devo scongiurarti di non dirmi che la pura verità nel nome di Jahve? ». | 15 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה |
| 16 Quegli disse: «Ho visto tutto Israele disperso sui monti, come pecore senza pastore. E Jahve ha detto:“ Essi non hanno padrone: ciascuno in pace a casa ritorni! ”», | 16 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום |
| 17 Allora il re di Israele fece osservare a Joshafat: « Non ti avevo detto che costui non mi avrebbe predetto del bene ma solo del male? ». | 17 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע |
| 18 Il profeta però soggiunse: « Non è vero! Ascoltate la parola di Jahve: ho visto Jahve seduto sul trono, mentre tutto l’esercito del cielo stava in piedi, alla destra di lui e alla sinistra. | 18 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו |
| 19 E Jahve parlò: “ Chi vuole sedurre Akhab re di Israele, perchè muova contro Ramot di Galaad? ”. Uno, rispondendo, diceva in un modo, l’altro in un altro. | 19 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה |
| 20 Finalmente uscì lo spirito il quale, ritto al cospetto di Jahve, parlò: “ Io lo voglio sedurre! ”. Jahve gli domandò: “ Come farai? ”. | 20 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה |
| 21 Quegli rispose: “ Io partirò e diventerò uno spirito menzognero in bocca dei suoi profeti ”. Jahve gli confermò: “ Tu lo sedurrai, ne sei anche capace. Parti e agisci in tale modo! ”. | 21 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן |
| 22 Ebbene, ecco Jahve ha posto uno spirito menzognero sulla bocca di questi tuoi profeti, poichè Jahve ha deciso una sciagura contro di te ». | 22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה |
| 23 Allora Sedecia figlio di Chenaana, si avvicinò e colpì Michea sulla guancia dicendo: « Per quale via dunque lo spirito di Jahve si è allontanato da me per parlare con te? ». | 23 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך |
| 24 Michea rispose: « Ecco, tu stesso lo sperimenterai in quel giorno, quando passerai di stanza in stanza per nasconderti ». | 24 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא |
| 25 Il re di Israele perciò ordinò: « Prendete Michea e conducetelo da Amon capo della città e da Joash figlio del re | 25 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך |
| 26 e riferite: «“ Così dice il re: Mettete costui in prigione e limitategli quanto più è possibile il pane e l’acqua, finchè io non ritornerò sano e salvo ». | 26 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום |
| 27 Michea però soggiunse: « Se veramente tu ritornerai sano e salvo, Jahve non ha parlato per mezzo mio! ». | 27 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם |
| 28 Il re di Israele e Joshafat re di Giuda mossero dunque contro Ramot di Galaad. | 28 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד |
| 29 Qui il re di, Israele fece a Joshafat una proposta, di entrare lui stesso ‘in -battaglia travestito. « Tu però » soggiunse « rimani pure vestito dei tuoi abiti ». Così il re di Israele si. travestì ed essi entrarono in battaglia. | 29 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה |
| 30 Ora il re di Aram avéva dato ai capi dei suoi carri questo ordine: « Non combattete contro alcuno, nè contro il piccolo nè contro il grande ma solo contro il re di Israele». | 30 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו |
| 31 Appena pertanto i capi dei carri scorsero Joshafat esclamarono: «È il re di Israele!» e lo circondarono per investirlo; ma Joshafat lanciò un grido. Jahve gli venne allora in soccorso e Dio li allontanò da lui. | 31 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו |
| 32 Accortisi perciò i capi dei carri che quegli non era il re di Israele, desistettero dall’inseguirlo. | 32 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישבו מאחריו |
| 33 Ma un uomo, scoccata a caso una freccia dall’arco, colpì il re di Israele tra le maglie dell’armatura e la corazza. Allora questi ordinò all’auriga: « Gira con le mani e portami fuori della mischia, perchè sto male». | 33 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי |
| 34 La battaglia infuriò tutto quel giorno e il re di Israele stette in piedi, ritto sul carro, di fronte ad Aram, fino alla sera. Morì al tramonto del sole. | 34 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש |
